בורגר נ' קורלנדר ואח'

החלטה

1.במסגרת בדיקה שנערכה בימים אלה בתיקים בהם קיים "חוסר מעש" הוברר, כי בתיק זה נותרה בקשה פתוחה, אשר בטעות טרם ניתנה בה החלטה. אני מתנצלת בפני הצדדים על העיכוב במתן החלטתי זו.

2.הבקשה בפני, הינה להתיר למבקשת לאחר תום שמיעת ההוכחות, להציג כראיה נוספת מטעמה, מפה משנת 1952, אשר הוגשה כראיה בתיק אחר, אשר התנהל בבית משפט השלום בטבריה – ת"א 1907/00. (להלן "המפה")

בנימוקי הבקשה נטען, כי במהלך הדיון ביום 9.1.07, התנגד ב"כ המשיבים להצגת מפה, המהווה בסיס לתביעת המבקשת, לסימון הגבול בין החלקה של המבקשת לחלקה של המשיבים. בית המשפט התיר הגשת המפה (ת/3), בכפוף להצגת המקור.

המבקשת עשתה מאמצים מרובים לאתר העתק מקור של ת/3. במהלך החיפושים התעורר אצלה חשד, כי בת"א 1907/00 קיימת מפה, ובה חלוקת הנחלות בבית הלל, מפה אשר אושרה בפסק הדין שניתן בבית המשפט השלום בטבריה ביום 12.10.04 ואושרה גם בערכאות ערעור, בביהמ"ש המחוזי והעליון.

בדיון ביום 1.5.07, הורה בית המשפט על זימון ת.א. 1917/00 מבית משפט השלום בטבריה (צ"ל 1907/00), על מנת שהמבקשת תוכל להחליט אם להציגו, או להציג את המפה המצויה בו. בית המשפט בטבריה לא איפשר את הוצאת התיק, בשל הליכי בזיון אשר התנהלו בקשר עם התיק האמור.

בסופו של דבר, ב"כ המבקשת צילם מתוך התיק את המפה. המבקשת וב"כ סברו בטעות, כי עלה בידם לאתר את המפה המקורית של ת/3 והגישו אותה לבית המשפט. בדיון ביום 22.1.08 הוברר, כי אין המדובר במקור של ת/3, אלא במפה אחרת. לפיכך משך ב"כ המבקשת את בקשתו להציג מפה זו, כמקור של ת/3.

בבקשה דנא, מבוקש להגיש את המפה כראיה נוספת מטעם המבקשת, על אף עיתוי הגשתה, לאחר תם שמיעת ההוכחות בתיק. נטען, כי מדובר בראיה מהותית ומכרעת להוכחת טענותיה של המבקשת.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, עילת התביעה הינה טענת המבקשת כי יש לקבוע את הגבול בין שתי הנחלות הסמוכות על פי המפה "ת/3". המפה, שמבוקש להציגה כעת, הינה מפה אחרת. מדובר בשינוי חזית שאין להתירה. בנוסף, המפה אינה רלוונטית למחלוקת בין הצדדים.

עוד טוענים המשיבים, כי מדובר בטענות סותרות ובראיות סותרות, בניגוד לתקנות סד"א.

טענה נוספת של המשיבים הינה, כי אין להתיר הצגת המפה, אשר לא גולתה בגילוי המסמכים של המבקשת.

כמו כן נטען, כי המפה מוגשת באיחור ניכר, לאחר תם שמיעת הראיות בתיק, וגם מן הטעם הזה, אין להתיר את הגשתה.

דיון

4.ביום 16.11.05 הוגש כתב תביעה מתוקן בשנית (להלן "כתב התביעה"), לפיו התבקש בית המשפט להצהיר, כי הגבול בין משק 18 למשק 19 במושב בית הלל, הנו קו הגבול עפ"י מפת הסוכנות משנת 1952.

5.הבקשה דנא נדונה במעמד הצדדים ביום 9.9.08. מחקירת המבקשת עולה, כי אין בפיה טענה, כי המפה שהצגתה מבוקשת, תואמת את המפה ת/3. בחקירתה אמרה:

"זה נכון שגילינו מפה בארכיב הציוני, גילינו אותה ב-1/07. לא הגשנו אותה כי ידענו שבטבריה יש מפה שהתקבלה בערכאות ראשונות ושניות... לי יש טראומה מהמשפט הזה שכל מפה שמגישים נדחית, בעקבות סיפורים ותירוצים... חששתי שהנתבעים גם ידחו את המפה הזאת, לכן העדפתי להגיש את המפה שהוגשה בטבריה. שראיתי את המפה של הארכיון הציוני, לא ראיתי את המפה של טבריה. לא ידעתי שזו אותה מפה. לא חשבתי שזו המפה המקורית ת/3... אני ראיתי שהמפות מאד דומות, במיוחד בסימון גבול הנחלות... לא הגשתי אותה כמקור של ת/3, כי ישנם כמה פרטים שונים. גם מפת טבריה דומה מאד, אך לא במאת האחוזים... רק בדיון התברר לי שהמפה של טבריה היא לא המפה המקורית של ת/3. אחרי הדיון שהיה התברר לי שלא מדובר בזהות מלאה של המפות, אך קו הגבול בין שתי החלקות זהה לחלוטין וזה מה שחשוב".

6.המפה שמבוקש להציגה, הינה העתק צילומי של מפה מיום 15.7.1952 חתומה ע"י הסוכנות היהודית. היא נושאת חותמת מצולמת של ב"כ הנתבעים, בצירוף חתימתו "נבדק ונמצא מתאים למקור". בנוסף, היא חתומה בחותמת בית משפט השלום בטבריה, וחתומה בחתימתו של המזכיר הראשי "שהעתק זה נכון ומתאים למקור".

7.ללא כל קשר למטרת הצגתה כראיה בהליך האחר, המדובר במפה אשר לכאורה תואמת את ההגדרה בכתב התביעה, אשר לטענת המבקשת חלה על המקרקעין, ובגינה מבוקש הסעד ההצהרתי, לקבוע יש לקבוע את הגבול על פיה.

8.המבקשת צרפה לבקשתה תצהיר, בו פרטה את מאמציה, להשיג את המקור של המפה ת/3. משלא עלה בידה להשיגה, ויתרה על ת/3. עתה היא מבקשת להציג מפה, שאינה מקור, אך חתומה בחתימה ובחותמת של "מתאים למקור" של ב"כ המשיבים ושל בית משפט השלום בטבריה.

9.בפסק הדין ע"א 6205/98 מייקל סקוט אונגר ואח' נ.דניאל עופר ואח' (פ"ד נה(5) 71, 2001), דן בית המשפט בענין הילכת כלל הראיה הטובה ביותר וקבע: