פסק דין
מונחת בפניי תובענה ולפיה, מבקש התובע לשפותו בסך של 10,600 ₪ בגין מקרר שניזוק בעת הובלתו והעמסתו לדירת התובע באמצעות מנוף.
עפ"י כתב התביעה, אזי בתאריך המסירה הגיע המקרר לכתובתו של התובע, ובעת העמסת המקרר ניזוקו דלתות המקרר, והנתבעת אינה מוכנה לשפותו.
הנתבעת מצדה, הגישה כתב הגנה וכן הודעת צד ג' כלפי חברת "ברימאג שירות בע"מ", שהיא ספקית המקרר.
לגרסת הנתבעת, התובע בחר לבצע את ההובלה באמצעות צד ג' או שלוחו, ואין לנתבעת כל אחריות לאופן ביצוע ההובלה, או לנזקים הנטענים בגין ההובלה. בהמשך מחקה הנתבעת את הודעת צד ג'.
במהלך הדיון חזרו הצדדים על טיעונים באופן כללי, כאשר טען התובע, כי הוא הביא את המנוף, בעוד אשר מנהל החברה הנתבעת לגרסת התובע, אמר שיבוא עם עובד שלו, כאשר בסוף הגיע לבד, והצדדים הסתבכו עם המנוף ולאחר שהכניסו את המקרר לבית, נגרם לו נזק נוסף.
נציג הנתבעת ציין, כי לאחר שהסתבר שיש קושי בהבאת המקרר לדירת התובע, הם ביקשו לבטל את העסקה ולהשיב לו את כספו. אולם, התובע התעקש, ציין כי הוא יביא מנוף והנתבעת שלחה נציג שינסה לעזור לו במהלך הכנסת המקרר לדירה.
עד ההגנה מטעם הנתבעת, מר חכמון דניאל, ציין, כי לאחר שבפעם הראשונה נתקלו הצדדים בקושי בהכנסת המקרר לדירה, הוחזר המקרר לחנות, ואז אמר התובע למנהל החנות, שיביא לו את המקרר עד הבית, והתובע מצדו יביא מנוף והוא ידאג להכניסו הביתה, בעוד אשר מנהל החנות אמר לו, כי יעזור לו להכניס את המקרר באמצעות עובד נוסף.
מר אבי נדיב גם הוא עד הגנה ציין, כי הלך לביתו של התובע, מדד את המעקה, ולאחר שהסתבר שיש מעקה מעל 70 ס"מ, הגיעו נציגי הנתבעת למסקנה כי אי אפשר להכניס אותו לבית, הם ביקשו לבטל את העסקה, ואולם התובע התעקש כי יביא מנוף והעסקה תבוצע.
בפעם השנייה לאחר ששב המקרר לחנות והתובע מצדו התעקש על אספקתו, הוא חתם כי הוא קיבל את המקרר שלם, תקין ולשביעות רצונו.
עיון באותו מסמך מעלה, כי אכן חתום התובע עליו, והוא ציין כי המקרר הגיע תקין ולשביעות רצונו. לשאלת בית המשפט השיב התובע, כי אכן חתם על אותו מסמך ואולם, כוונתו היתה, כי המקרר הגיע תקין אל מרגלות הבית ואולם כאמור, במהלך העמסת המקרר על המנוף והכנסתו הביתה, ניזוקו דלתות המקרר.
מעבר לעובדה כי חתם התובע על אותו מסמך טרם הכנסתו של המקרר אל הבית, שכן יכול היה שלא לחתום עליו, אם לא היה לוקח את האחריות להכנסת המקרר עליו, או לחילופין לחתום עליו תחת מחאה, והוא לא עשה כן, אזי בחר התובע מטעמיו שלא לתבוע את המנופאי, אשר בעצם ביצע את אותה עבודה של העמסת המקרר אל הדירה.
טוען התובע, כי למנופאי לא היה חלק באותו נזק ואולם, בתחילת דבריו ציין, כי חלק מהנזק ארע בעת העמסת המקרר על המנוף.
סוף דבר; ראוי היה כי תביעה זו תדחה, ואולם במהלך הדיון הביעו נציגי הנתבעת הסכמה ליתן לתובע שוברי קנייה בסך 500 ₪, כאשר ניתן גם לומר, כי עצם רצונם לעזור בעת ההעמסה, אכן התפרש כשירות ללקוח מחד, ואולם מאידך גם באופן לקיחת אחריות בהשתתפות בעצם העמסת המקרר.
אשר על כן, אני קובע, כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 500 ₪.
בנסיבות, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.