ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
7210-01-11
21/02/2011
|
בפני השופט:
אבי כהן
|
- נגד - |
התובע:
דוד סעידי
|
הנתבע:
בוסתן הדרום בע"מ
|
|
החלטה
הצדדים התייצבו היום בפני לדיון בהתנגדות לביצוע שטר חוב על סך 1,108,402 ₪ בתיק הוצל"פ 0138921406.
נראה מהחלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 30.12.10 שההתנגדות הוגשה במועד, והצדדים גם לא התייחסו לכך היום בדיון, ולפיכך אני קובע שההתנגדות הוגשה במועד וההליכים בתיק ההוצאה לפועל מעוכבים.
יצוין בפתח הדברים כי המבקש הגיש בתיק ביהמ"ש זה בקשה נפרדת לביטול הליכים ובקשה זו קבועה לדיון במעמד הצדדים ביום 24.2.11 בפני כב' הרשם גבאי יוחנן, והחלטתי זו לא באה לדון במה שעומד לדיון בפני כב' הרשם גבאי.
נעשו נסיונות במהלך הדיון להביא את הצדדים להסכמה ולו דיונית אך הדבר לא הסתייע ולכן יש צורך להכריע על פי הדין.
המבקש נחקר על תצהירו התומך בהתנגדות ובתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.
יצוין כי מדובר בתצהיר ארוך ומפורט המחזיק 7 עמודים.
המבקש מעלה שתי טענות עיקריות בהתנגדותו:
האחת – היא טענה לפיה חתימתו בשטר החוב זוייפה ולכן אינו חייב לשלם את השטר.
טענה נוספת לפיה לא קיים חוב כספי מצידו כלפי המשיבה, כאשר הטענה היא טענה שלפיה לא התקיימו התנאים שבהם נמסר שטר החוב לידי המשיבה, וכן טענה נוספת לפיה שטר החוב הושלם על ידי המשיבה בכל הנוגע לסכומו שלא כדין בהיעדר חוב.
ב"כ המשיבה הסכים בפתח הדיון ליתן רשות להתגונן בטענת הזיוף.
לבקשת ב"כ המשיבה נחקר המבקש על תצהירו בנוגע לשאר הטענות.
כידוע דיון בהתנגדות כמוהו כדיון בבקשת רשות להתגונן כאשר נטל ההוכחה בדיון זה רובץ על מבקש הרשותלהתגונן אך על פי ההלכה הידועה והמחייבת של ביהמ"ש העליון די למבקש כזה להראות הגנה לכאורה ולו דחוקה כדי לקבל את יומו בביהמ"ש.
זאת ועוד, על פי אותה הלכה לא תינתן רשות להתגונן רק אם התצהיר קורס בחקירה הנגדית של המצהיר, כאשר המבחן לקריסת התצהיר לא קשור בשאלה כיצד יעלה בידי המתנגד להוכיח את טענותיו במשפט. כמו כן אין בוחנים בשלב דיוני זה את הראיות ואת המהימנות ובשלב דיוני זה אף מותר למתנגד לטעון טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב.
סבורני לאחר עיון בתצהיר ושמיעת החקירה שנערכה בפני היום שלא עלה בידי המשיבה להראות שהתצהיר קרס.
ניכר היטב כי בין הצדדים (ויצוין כי קיימת קירבה משפחתית בין המבקש לבין בעלי מנהלי המשיבה) נעשו מספר עסקאות והוחלפו סכומי כסף וזאת על פני מספר שנים כאשר תחילת הדברים בהסכם הלוואה שצורף להתנגדות וגם למסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל אך בהמשך נעשו והוחלפו תשלומים שונים ועסקאות שונות.
המבקש הודה היום בחקירתו כי לא שילם סכום כסף כלשהו בגין ההלוואה שקיבל מהמשיבה עד למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל אךלדבריו שפורטו בהרחבה בתצהירו הוא לא אמורהיה לשלם את הכסף אלא שילם בתמורה עסקית אחרת ובפירות הכל כמפורט בתצהיר שלא נסתר בעניין זה.
המשיבה טוענת בסיכומיה כי עסקינן בטענת קיזוז כי המבקש לא יכול להישמע בטענה זו משלא מתקיימים יסודות הקיזוז אך כאמור לעיל טענת המבקש היא שונה, כפי שגם עולה מתצהירו, והיא כי לא התקיימו התנאים שבהם נמסר השטר וכי השטר הושלם באופן לא חוקי מאחר שבמועד ההשלמה לא היה קיים חוב.
יצוין בשלב זה כי לטעמי קיימת זיכה בין טענת הזיוף לבין שאר טענות המבקש שכן השטר ניתן במסגרת היחסים העיסקיים בין הצדדים והמבקש כופר בכך שחתם על שטר החוב המסויים הזה אך מודה שמסר שיקים אחרים לביטחון.
דווקא מהחקירה הנגדית הממושכת יחסית עולה שקיימת מחלוקת עובדתית ועסקית לא פשוטה שמצריכה בירור ראייתי במשפט ועל פי ההלכה די בכך כדי ליתן רשותלהתגונן.