בוני ואח' נ' בנק הפועלים קריית עקרון 12660 ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה על סך של 224,164 ₪ שעילתה כספית, חוזית ונזיקית.

2.התביעה הוגשה נגד הבנק בגין כיבוד שיקים שנמשכו מחשבונה של התובעת ושל אחיה שלא כדין. הבנק הגיש הודעת צד ג' נגד אחיה של התובעת (להלן: "בוני אפרים"), אשר לא הגיש כתב הגנה ואף לא התייצב לדיון היום, על אף שזומן כדין.

3.הדיון נקבע להוכחות ללא תצהירים ומטעם התובעת העידו נציג הבנק, מר אדמונד טל (להלן: "נציג הבנק" או "אדמונד") וכן התובעת, ובסיום העדויות סיכמו הצדדים טיעוניהם בעל פה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

4.מכתבי הטענות ומעדותם של העדים בפניי היום עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לעובדות הבאות:

א.התובעת ניהלה חשבון אצל הנתבע ובשלב מסוים, ביום 5.9.07, הצטרפה כבעלים משותף לחשבון אחר של אחיה אשר התנהל באותו סניף, וזאת על מנת להעניק לו מחסה מפני עיקולים ונושים כפי שהעידה היום, כך שניהלה בסניף הבנק שני חשבונות.

ב.טרם הצטרפותה של התובעת, הזהיר אותה נציג הבנק אדמונד, כי בהכירו את אחיה אשר ניהל חשבון באותו סניף, ובהכירו את מצב החשבון שלו, כדאי שתימנע מלהצטרף לאותו חשבון, והתובעת אישרה היום כי אכן מצבו הכלכלי של אחיה היה בכי רע.

ג.התובעת ביקשה כי פעולות שייעשו בחשבון המשותף יחייבו את החשבון אך ורק בכפוף לשתי חתימות, שלה ושל אחיה, כפי שצוין בנספח א' 1 לכתב התביעה לפיו הרכב החתימות המחייב את החשבון "כולן ביחד", כאשר דוגמאות החתימות מופיעות בנספח א' 1 לכתב התביעה.

טענות הצדדים

5.לטענת התובעת, במהלך תחילת שנת 2008 הבנק כיבד 22 שיקים שנמשכו מהחשבון המשותף בסך כולל של 172,227 ₪, כאשר ארבעה מהם נמשכו בחתימה של אחיה בלבד ו- 18 נמשכו עם שתי חתימות תוך זיוף בולט של חתימתה, הכל כמפורט בנספח ג' לכתב התביעה המהווה ריכוז של השיקים שכובדו בניגוד להסכמה בין התובעת לבנק, ובנספחים ד' 1 – ד' 22, הכוללים העתקי השיקים.

עוד נטען כי אין זהות בין חתימת התובעת המופיעה על השיקים לבין חתימתה של התובעת בדוגמת החתימה, באופן שהיה בו כדי להצדיק הבאת הענין בפני הממונה של הבנק, הכל כפי שעולה מעדותו של נציג הבנק.

בשל כך, נטען על ידי התובעת כי הבנק חב כלפיה הן בעילה נזיקית והן בעילה של רשלנות והפרת חובה חקוקה.

6.לטענת הבנק, יש לדחות את התביעה וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, בשל כך שהתובעת חתמה בעת יציאתה מהחשבון ביום 22.10.09, על נספח נ/7, במסגרתו התחייבה כלפי הבנק כי אין לה כל טענה כנגד הבנק; שנית, בשל כך שלא נגרם לתובעת כל נזק; שלישית, כי התנהלות התובעת הינה חסרת תום לב במתן מחסה לאחיה; ורביעית, בשל אשם תורם בשיעור של 100% בכך שהתובעת לא התריעה במועד בפני הבנק על שיקים שנמשכים מחשבונה המשותף בחתימה אחת או בחתימה מזוייפת.

דיון

7.אדון תחילה במשמעותו של נ/7.

אין מחלוקת כי מסמך זה נחתם חודשים מספר לאחר שהתגלה לתובעת, לטענתה, כי הבנק כיבד שיקים בניגוד להסכמות ביניהם. מצופה היה איפוא כי התובעת לא תחתום על מסמך כזה, בנסיבות בהן ידעה כי הבנק הפר לכאורה כלפיה את חובותיו.

8.מלשון נספח נ/1, עליו חתומה התובעת, עולה בין היתר כי: "אנו מצהירים שאין ולא תהיינה לנו כלפיכם כל דרישות, תביעות וטענות כלשהן באשר לכל ענין ודבר הנוגע לחשבון הנ"ל...", אם כי התובעת טענה היום בעדותה כי לא קראה את נ/7 ולא היתה מודעת לכך כי משמעות האמור בו היא כי אין לה כל טענות נגד הבנק. התובעת אף טענה לראשונה היום כי הבנק החתים אותה על נספח זה מתוך הטעייה ומבלי שכלל בכותרת המסמך את המילים "כתב ויתור".

9.אני סבורה כי אין לקבל טענה זו. חזקה על אדם שחתם על מסמך כי הוא מודע לתוכנו וקרא אותו ועליו נטל ההוכחה להראות אחרת, מה גם שמדובר על הטעייה, אשר לא בא זיכרה בפניות התובעת לבנק.

התובעת לא הניחה תשתית להראות כי לא היתה מודעת לתוכנו של המסמך וכי הבנק ביקש להטעותה ודי בכך כדי להביא לדחיית התביעה ולו מטעם זה.