בול פתרונות אשראי בע"מ נ' מקורות שליטה אחזקות בע"מ

החלטה

בפני התנגדוות לביצוע שטר, סך של 125,000 ₪ .

הוגשה התנגדות נוספת בגין שטר על סך של 128,000 ₪ (שהוגשה לת"א 10576-12-11), לפי הוראות סע' 81א'(ג) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 (להלן- "החוק").

להשלמת התמונה אציין כי לאור החלטת הרשם גבאי מיום 9.1.12 ההכרעה כאן תחייב גם בתיק הנוסף ..

ביום 27.11.11 כב' הרשם רף נועם הורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק 01-42016-33-6 , עד למתן החלטה בהתנגדות.

עובדות והליכים רלבנטיים

המבקשת שהינה חברה העוסקת בייזום, ניהול ושיווק פרויקטים בתחום הנדל"ן שכרה את שירותיה של חברת "מתן" אשר ביצעה עבודות שונות במסגרת הפרויקטים הנ"ל.

ביום 8.12.11 הודיעה חברת "מתן" כי ההמחאות שגבתה מהמבקשת בתמורה לעבודתה נגנבו ממנה וכי יש לבטלם.

לאחר מכן התברר כי ההמחאות הופקדו על ידי חברת "גיבוי פיננסים בע"מ" ולאחר חילולם הועברו לידי המשיבה.

טענות המבקשת

המבקשת טוענת לכפל תשלום מצידה, משום שלאחר ביטול ההמחאות על פי בקשת חברת "מתן", נמסרו לפקודת חברת "מתן" המחאות חדשות.

עוד מוסיפה המבקשת, כי המשיבה הינה משרד הלוואות בשוק האפור אשר הייתה בקנוניה עם חברת "מתן" וחברת "גיבוי פיננסים בע"מ" ולטענתו, ידעה על העובדות האמורות ולא שילמה את תמורת ההמחאה.

המסגרת הנורמטיבית

חובת הפירוט בתצהיר הנספח להתנגדות לביצוע השטר-

"אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענת ההגנה שלו" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41 (2004)) ולפיה "לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו" (ע"א 13/80 הסמינר למורות ובית-ספר מקצועי בית רבקה נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד ל (1) 267 (1982); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב (1) 721 (1988)).

סוג טענות ההגנה שעשויות לזכות חייב מתנגד בקבלת התנגדותו

באשר לסוג טענות ההגנה שעשויות לזכות חייב מתנגד בקבלת התנגדותו, קבעה ההלכה הפסוקה, כי בשלב הדיון בהתנגדות לא נבחנת שאלת מעמדו של התובע השטרי כ"אוחז כשורה" וכי, לכן, תתקבל בשלב זה מפי המתנגד כל טענת הגנה שהוא רשאי היה להעלותה כנגד הצד הקרוב שלו לשטר, כלומר הצד עימו עשה החייב את עסקת היסוד שבמסגרתה הוצא ונמסר השטר נשוא ההתנגדות (ע”א 218/66 חביה נ’ גליק, פ”ד כ (4) 63 (1966); ע"א 710/96 (מחוזי ת"א) בית מרקחת אילן דימונה בע"מ נ' א. חורי מימון והשקעות בע"מ, תק-מח 97 (3) 2909; ע”א 1098/03 (מחוזי חיפה) סנמאר מחשבים נ’ פאר (פורסם באתרים משפטיים, 23.12.03)).

כטענות הגנה כלפי צד קרוב, רשאי החייב המתנגד לטעון מגוון של טענות הגנה אפשריות, החל מטענות הגנה שטריות (לדוגמא: טענת "כשלון תמורה מלא" טענת "כשלון תמורה חלקי קצוב", טענת "מסירה על תנאי", ועוד) וכלה בטענות חוזיות או בכל טענה אחרת שהמתנגד רשאי היה להעלותה אילו התביעה המוגשת נגדו לא היתה שטרית אלא תביעה עפ"י עיסקת היסוד (ראו דברי בית המשפט העליון ב-דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193 (1998): "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה...כל טענת הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על-פי עיסקת היסוד עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית"; ראו גם דברי בית המשפט העליון ב-רע"א 1417/07 נרקיס נ' מאי-י.ד. שירותים בע"מ (פורסם באתרים משפטיים, 8.7.07): "מסקנתו של בית המשפט משקפת את הדין הקיים, לפיה "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה" (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי (לא פורסם (3.12.98)), וכי בהתאם להלכה זו רשאים היו המשיבים להעלות טענות הגנה כנגד פרעון השיק, אשר עומדים להם מכח היחסים החוזיים בין הצדדים, וכך עשו."; ראו גם ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח – יו"ר הרשות לבקרת תקציבים (פורסם באתרים משפטיים, 6.3.08)). ודוק: גם כאשר אין בפי מתנגד טענת הגנה שטרית מוכרת, בית המשפט ירשה לו לטעון טענות הגנה חוזיות ואחרות בגין עיסקת היסוד, דוגמת טענה של הפרת ההסכם שבמסגרתו נמסר השטר. כך לדוגמא נפסק ב-ע”א 1640/04 (מחוזי ת"א) נוי גל נ’ דני את דורון שטיחים בע”מ (פורסם באתרים משפטיים, 30.10.05) שבו בית המשפט המחוזי, תוך יישום ההלכה הנ"ל ב-דנ"א 258/98, קיבל ערעורו של נתבע בתביעה שטרית בין צדדים קרובים על פס"ד שקיבל התביעה השטרית נגדו בשל כך שלא עלה בידו להוכיח כשלון תמורה מלא, כאשר בית המשפט של ערעור קובע שהנתבע לא כבול למסגרת טענת ההגנה השטרית המצומצמת של כשלון תמורה מלא והיה רשאי לטעון גם טענה חוזית וכללית רגילה של הפרת עיסקת היסוד, טענה שנתקבלה בערעור. יצוין, כי בקשת רשות ערעור על פס"ד זה נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון ב-רע"א 11400/05 דני את דורון שטיחים בע"מ נ' גל נוי (פורסם באתרים משפטיים, 6.4.06).

מן הכלל אל הפרט

בשלב זה, ביהמ"ש נדרש לבחון את עסקת היסוד בלבד, דהיינו את מערכת היחסים בין המבקשת לבין חברת "מתן".