פסק דין
לפני תביעה כספית במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבע בסדום של 24,700 ₪.
עפ"י כתב התביעה במשך החודשים פברואר- יוני 2008 חיפשו התובע ואשתו סלון לדירתם, השקיעו ימים רבים בביקורים בחנויות רהיטים ברחבי הארץ, ונוכחו לדעת כי שתי החברות הטובות בעולם לייצור סלונים מעור אמיתי הינן "נטוצי איטליה" ו"קליאה איטליה".
התובע ואשתו בחרו בסלון של "קליאה איטליה" (להלן: "החברה") ולכן ניגשו לחנות היבואן של החברה בישראל, "בית אלברט" בתלפיות, ירושלים .
לטענת התובע, בחר בדגם סלון יקר ביחס לסלונים מאותו סוג עור, זאת משום שהוסבר לתובע ואשתו ע"י המוכר, שהמחיר גבוה בשל השם והאיכות של החברה, ובנוסף בשל העובדה שהחברה מקפידה לייצר את הסלונים באיטליה בלבד. לשאלתם של בני הזוג בדבר האחריות על הסלונים המיוצרים ע"י החברה, הראה להם הנתבע ,לטענתם, תעודת אחריות מקורית של היצרן "קליאה איטליה" והסביר לזוג כי יש להם אחריות מהיצרן עצמו, גם במידה והחנות "בית אלברט" תפשוט רגל.
לטענת התובע, הסלון הוזמן בתאריך 16.6.08 וסוכם כי מסירת הסלון תסופק 60 יום מיום ההזמנה, ותשלח לכל היותר על ל-90 יום מיום ההזמנה.
לדברי התובע, בחודש אוגוסט 2008 הגיע הסלון לביתם של הזוג. אולם, לא היה זה אותו הסלון שהזמינו. בנוסף לא הייתה תעודת אחריות ו/או סימן/לוגו של חברת "קליאה איטליה". שליח החברה הסביר זאת כי כנראה "שכחו" לשים תעודת אחריות/לוגו של החברה.
שליח החברה התקשר למשרד הראשי של חברת "קליאה איטליה". הפקידה הסבירה ששכחו במפעל לשדך את תעודת האחריות וכי מיד כשתסתיים חופשת הקיץ באיטליה, תשלח תעודת האחריות לביתו של התובע. לטענת התובע לא הסכים לכך, וביקש לראות את תעודת האחריות בכדי להיווכח שזהו לא מעשה מרמה. התובע טוען כי לאחר מס' דקות התקשר אלברט שהזדהה כמנהל בית העסק "בית אלברט". המנהל טען שהספה של חברת "קליאה איטליה" כמו שהזמין התובע וכהוכחה לכך, ביקש מהתובע להפוך את הסלון לראות כי מוטבע בו סמל החברה.
התובע עשה כך, אולם לטענתו לא היה סמל של חברת הסלונים. הנתבע טען כי מדובר בטעות, והתובע לדבריו, סרב לקבל את הסלון.
עוד טוען התובע בכתב התביעה כי למעשה מדובר במעשה תרמית של העסק "בית אלברט": "בית אלברט" מעסיק באיטליה מס' תושבים. תפקידם של תושבים אלו הוא לקחת דגמים של סלונים של חברת "קליאו איטליה", להעתיק אותם בצורתם ובמיבנם החיצוני ולמכור אותם בארץ כספות של חברת "קליאו איטליה". לטענת התובע רובם המכריע של הלקוחות שמקבלים את הספות לא מבחינים כי הסלונים אותם קיבלו הם אינם סלונים של חברת "קליאו איטליה", זאת משום שמדובר בסלונים מאוד דומים לסלונים המקוריים.
לדברי התובע, לאחר שהבינו ב"בית אלברט" כי התרמית התגלתה, המציאו חברה חדשה ששמה "קליאה קלאסיק"- חברה שאינה קיימת ומשמשת ככיסו ללקוחות שהבינו את מעשה התרמית.
בתאריך 1.9.09 נכנס התובע לחנות "בית אלברט" מבלי שיזהו אותו. התובע צילם ספה דומה לזו שהזמין הנקראת דגם "פילדפליה", על דוכן המחיר הצמוד לספה רשום בפרוש:
"CALIA ITALIA” דגם "פילדפליה". התובע ביקש מהמוכרת בחנות הסבר על הסלון ונאמר לו כי זהו דגם של חברת "קליאו איטליה" והפנתה את התובע אל תעודת אחריות מקורית שהלקוח יקבל עם הספה וכי יש לה 5 שנים אחריות בינלאומית מחברת "קליאה איטליה".
התובע טוען כי עד עתה לא קיבל התובע את הסלום אותו הזמין.
עפ"י כתב ההגנה הנתבעת הינה חברה ותיקה בעלת מוניטין ארצי אשר משווקת מערכות ישיבה מיובאים מאיטליה בכל הארץ של מערכות ישיבה בשם CALIA. לטענת הנתבעת הינה היבואנית היחידה למערכות הישיבה בשםCALIA בארץ.
הנתבעת מודה שהתובע ביצע הזמנה אצל הנתבעת של מערכת הישיבה בשם CALIA המיובאת מאיטליה בסך 9,700 ₪ אולם, מוכחשת כל הטעיה של התובע.
לדברי הנתבעת, התובע כנראה התחרט על רכישת מערכת הישיבה ובחר להעלות טענות חסרות כל בסיס, ונוסף אף נותר חייב לנתבעת סכום של 7,700 ₪ מסכום הרכישה.
הנתבעת טוענת כי היא מייבאת את מערכות הישיבה על פי טיב ואיכות גבוהה מאוד למערכות ישיבה מעור, ובמקרה זה- בהתאם להזמנותו של התובע מהנתבעת.
עוד טוענת הנתבעת כי שמה של החברה מפולג למספר חברות בשם "קליאה" באיטליה.
ביום 12.5.10 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט ייתן את פסיקתו בתביעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה, על סמך החומר שהוגש לבית המשפט ועל בסיס טיעוני הצדדים. ביהמ"ש נתן להסכמה זו תוקף של החלטה.