בוטבול נ' מדינת ישראל

החלטה

כללי

1.   זוהי בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי, שניתן לפי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1968 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

 2.   צו ההריסה המנהלי ניתן ביום 6.7.11, וציווה על המבקש ועל בוטבול הדר, להרוס את העבודות הטעונות היתר, המבוצעות ללא היתר, במקרקעין הידועים כגוש 3628 חלקה 159/3, ברחוב 5169 - 13 בראשון לציון (להלן: "המקרקעין").

העבודות כוללות – תוספת בנייה מבלוקים ובטון בגודל של כ – 4.3 X 6 מ' לערך, הנבנית בקומה א' מעל חניה מקורה, בבית שהינו חצי מדו משפחתי (להלן: "העבודות").

     טענות המבקש

 3.  בתאריך 27.7.11 המבקש הגיש בקשה בהולה לעיכוב/ביטול צו ההריסה המנהלי, וטען כי הבית שנבנה על המקרקעין נבנה בהיתר, למעט העבודות המפורטות בצו ההריסה, שבוצעו בסטייה מההיתר.

המבקש טען כי קיימות זכויות בניה בהתאם לתב"ע הקיימת החלה על המקרקעין, וכי בהתאם לתב"ע, תוגש תוכנית שינויים שתכלול את העבודות נשוא הצו.

4. המבקש טען כי מתן ההיתר הוא רק עניין של זמן, ואילו הריסת הבניה תגרום לו נזק כלכלי ממשי, ומאחר שמדובר רק בסטייה מהיתר, והוא פעל במרץ להכשרת חריגות הבניה.

המבקש הוסיף וטען בבקשתו כי האדריכל שוהה בחו"ל עד סוף חודש יולי 2011, ומייד בתחילת חודש אוגוסט 2011 תוגש תוכנית מתוקנת, הכוללת את העבודות הטעונות היתר נשוא הצו.

5.המבקש טען עוד כי העבודות המתוארות הושלמו עוד בטרם מתן הצו.

תגובת המשיבה

6.   המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בבניה בלתי חוקית שטרם הסתיימה. המבקש טרם הגיש בקשה להיתר, כפי שעולה מבקשתו, ומדובר בהליך מורכב, ואף לא ברור אם בסופו של יום תאושר בקשתו.

7.  המשיבה טענה כי על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט יעכב צו הריסה מנהלי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ואין זה המקרה. אל מול הנזק שיגרם למבקש עומד האינטרס הציבורי לאכיפת דיני התכנון והבנייה, והמבקש עשה דין לעצמו ועשה את הישר בעיניו, תוך התעלמות משלטון החוק ודיני התכנון והבניה.

המשיבה הוסיפה וטענה כי מדובר בבניית בית בלב שכונה הנבנית בעיר, כאשר בניה זו חורגת מהבניה המותרת וחורגת מהבניה של הבתים האחרים בשכונה.

     דיון והכרעה

8.    ביתו של המבקש נמצא בהליכי בניה. תוך סטייה מהיתר הבניה שקיבל, המבקש בנה חדר נוסף שגודלו כ – 25 מ"ר מעל חניה מקורה.

ביום 2.8.11 עוכב ביצועו של צו ההריסה המנהלי, בהסכמת המשיבה, בכפוף לצו הפסקת עבודה שיפוטי בבית כולו, וזאת על מנת לאפשר למבקש להגיש את תוכניותיו. הדיון בתיק נדחה מפעם לפעם לפי בקשת הצדדים, ועל מנת שהמשיבה תוכל לבחון האם ניתן לאשר את הבניה החורגת.

למרות הדחייה הממושכת של הדיון, גם כיום, לאחר יותר מ – 5 חודשים ממועד מתן הצו, אין בידי המבקש היתר בניה לעבודות שבוצעו.

9.בניגוד לטענת המבקש בבקשתו, לפיה קיימות זכויות בניה בהתאם לתב"ע הקיימת החלה על המקרקעין, בדיון שהתקיים ביום 14.12.11 נטען על ידי ב"כ המבקש כי הופקדה תוכנית להגדלת זכויות הבנייה שתיכנס לתוקף בעוד כחודשיים, ובהתאם לתוכנית זו יהיה רשאי המבקש לקבל זכויות לבניית החדר הנוסף.