בוחניק חגית נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב

פסק דין

התובעת הגישה תביע להכיר בליקויי השמיעה שנתגלה אצל התובעת כפגיעה בעבודה בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי.

פסק דין זה ניתן לאחר שהתיק הוחזר לבית הדין האזורי ,בעקבות ערעור התובעת על פסק דין קודם, ובהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי מונה מומחה א.א.ג. אחר.

המומחה ד"ר א. ברקו מונה כמומחה ע"י בית הדין ביום 8.7.09 ועל פי החלטת המינוי נתבקש לענות על השאלות שלהלן:

האם קיים קשר בין עבודתה של התובעת בחברת "טבע" לבין הירידה בשמיעה שנתגלתה אצלה?

האם התקיימו בנסיבות המקרה התנאים להכרה בפגיעה על פי תורת המיקרו טראומה?

האם השפעת העבודה פחותה מהשפעת גורמים אחרים?

המומחה בתשובתו מיום 20.7.09 ,לאחר שפירט את העובדות את הממצאים העולים מתיקה הרפואי של התובעת קבע בפרק הסיכום והמסקנות כי לא קיים קשר בין עבודתה של התובעת לבין הירידה בשמיעתה וכי לא מדובר במחלת מקצוע.

עוד קבע המומחה כי ליקוי השמיעה ממנו סובלת התובעת לא התפתח על פי הילכת המיקרו טראומה.

בעקבות חוות הדעת ביקש ב"כ התובעת, כי חוו"ד של הד"ר הימלפרב מ15.2.2005 תוצג בפני המומחה ד"ר ברקו וכי יתייחס אליה בחוות דעתו.

לאחר שחוות הדעת של ד"ר הימלפרב נשלחה למומחה ד"ר ברקו אשר בחוות דעת שהתקבלה בבית הדין ביום 30.8.09 קבע המומחה כי

"1.באשר לליקוי המשיעה :מדובר בליקוי שמיעה שהתגלה באקראי,ללא תלונות מצד התובעת,התגלה בעקבות הפנייתה לבדיקת שמיעה ע"י המעביד. התמונה השמיעתית אינה אופיינית לליקוי שמיעה מחשיפה לרעש.

2. באשר לטינטון: זו תלונה חדשה:החומר הרפואי אינו עומד לרשותי אולם לפחות עד לשנת 1995,בה הסתיימה חשיפתה לרעש מזיק,לא התלוננה על כך. מעבר לזה,תלונתה הסוביקטיבית על טנטון נשענת על תשתית שמיעתית שאינה נובעת מחשיפה לרעש ולכן ממילא גם הטנטון ,עליו מלינה אינו נובע מחשיפתה לרעש."

לאחר שבאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם לתיק בית הדין להלן הכרעתי:

בכ' התובעת בסיכומיה ,לאחר שהיא חוזרת על העובדות ,מנתחת את חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין ד"ר ברקו וטוענת כי אין להסתמך על חוות דעת זו.לטענתה חוות דעת זו אינה מכילה את כל התשובות הדרושות ולכן מבקשת היא כי התביעה תתקבל או לחלופין כי ימונה מומחה רפואי נוסף או שיתאפשר לב"כ התובעת להפנות שאלות הבהרה נוספות.

באשר לבקשה להפנות שאלות הבהרה נוספות יש לציין כי לב"כ הנתבעת כבר ניתנה אפשרות להפנות שאלות הבהרה למומחה . באשר לפגמים שב"כ התובעת מוצאת בחוות דעת המומחה יש לקבוע כי טיעוני ב"כ התובעת בסיכומיה הינם כולם בתחום הרפואי וכי מינוי הד"ר ברקו כמומחה אחר בתיק זה נקבע בהסכמת באי כוח הצדדים בבית הדין הארצי הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין.

ב"כ הנתבע מדגישה בסיכומיה שטענת ב"כ התובעת, כי התדר הפגוע אצל התובעת הינו תדר 3000 אינו מתאים לקביעת המומחה. לזאת יש להוסיף שאף בבית הדין הארצי הסכימו הצדדים כי ימונה המומחה הד"ר ברקו וכי תשומת ליבו תופנה לכך, כי התדר הפגוע ביותר ב"בשקע האופייני" לחבלה אקוסטית שאפשר שהוא בסביבות 2,000 הרץ.האמור בפרוטוקול קיבל תוקף של פסק דין.

המומחה קבע באופן מפורש בחוות דעתו הראשונה כי אין קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת תוך חשיפה לרעש מזיק.

המומחה מדגיש כי בבדיקות השמיעה דווקא בתדירות 4-6 KHZ שנפגעת יותר בצורה טיפוסית מחשופה לרעש שמיעתה של התובעת טובה יותר. המומחה מוסיף ומסביר כי בנפגעי רעש הנזק העיקרי והמוקדם ביותר הוא בתדירויות 3-6 KHZכאשר הנזק העיקרי הוא ב4 KHZוכי לוקח זמן רב עד שנפגעות התדירויות הגבוהות ביותר והנמוכות ביותר.

פסיקת בית הדין חזרה וקבע כי כלל בית הדין יטה לקבל את חוות דעת המומחה הרפואי שמונה על ידו .