בוחבוט נ' בנק לפיתוח התעשיה בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 30.3.11 (כב' השופטת ורדינה סימון), בה נקבע בין היתר, בהמשך לבקשת הבהרה ולמתן הוראות שהוגשה על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט המשיב 2, כדלקמן:

" ביום 10.3.11 הוגש לבית המשפט הסדר פשרה הנושא תאריך 1.3.11 ... נתתי להסכם תוקף של פסק דין ביום 16.3.11 ...

החלטתי שאין מקום לסטות מהחלטתי מיום 3.1.11. בהתאם לאותה החלטה אילו היו הצדדים מציגים בפני בית המשפט קודם ליום 3.2.11 הסכם פשרה חתום על ידם ואותו הסכם היה מקבל תוקף של פסק דין, היה שכרו הכולל של המומחה מופחת לסך של 5,000 ₪ + מע"מ. לא כך היה המצב.הסכם הפשרה נחתם על ידי הצדדים רק ביום 1.3.11 והוגש לבית המשפט רק ביום 10.3.11. הצדדים לא ביקשו ולא קיבלו ארכה לעניין המועד להגשת הסכם הפשרה לצורך הפחתת שכרו של המומחה. החלטתי המקורית באשר לשיעור שכר טרחתו של המומחה תקפה, דהיינו על כל צד לשאת בשכר טרחה בסך 8,000 ₪ + מע"מ מכל צד. לא נתבקשתי וגם אין בכוונתי ליתן החלטה המפחיתה את שכרו של המומחה. בשל העובדה ,שלא נשלח למומחה קודם ליום 3.2.11 הסכם פשרה חתום על ידי הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין, היה באפשרותו להבין שעליו יהיה להכין את חוות הדעת ויתכן ואף השקיע זמן נוסף. יתכן וגם דיווח בינתיים לשלטונות המס על השכר שכבר גבה מהבנק. הוא גם טרח בהכנת בקשה זו ...".

בבר"ע שלפני טוענת המבקשת כי מאחר וההחלטה נשוא הבר"ע - לפיה נדרש כל צד לשלם למומחה סך של 8,000 ₪ - ניתנה לאחר פסק הדין ולאחר שבית משפט קמא קם מכסאו וסיים את ההליך באמצעות מתן פסק דין סופי, ההחלטה נשוא הבר"ע ניתנה בחוסר סמכות ויש להורות על ביטול ההחלטה, מה גם שהמשיב 1 מסכים לביטולה.

דין הבר"ע להידחות וזאת ללא צורך במתן תשובה.

מדובר בהחלטה הנוגעת להוצאות המשפט. בכגון דא לערכאה דיונית גם הסמכות וגם שקול הדעת הרחב להורות עליהן ועד שערכאת ערעור תמצא להתערב בהן על ההחלטה להיות בלתי סבירה במידה חריגה. המקרה דנן אינו נמנה על חריגים אלה.

לאור האמור לעיל ומכח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את הבר"ע ללא צורך במתן תשובה. אין צו להוצאות. פקדון ככל שהופקד יוחזר למבקשת.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011. המזכירות תודיע לצדדים.