בוגנים נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.עסקינן בתביעה כספית על סך של 800,000 ₪ נכון ליום הגשתה בתאריך 5.8.10.

2.התובע היה מבוטח בתקופה הרלבנטית לתובענה זו אצל הנתבעת, חברה לביטוח בע"מ, בפוליסת ביטוח הכוללת כיסוי ביטוחי של בריאות+ (להלן: "הפוליסה").

3.ביום 19.6.99 לקה התובע בארוע מוחי, שלאחריו ומכח הפוליסה היה זכאי לפיצוי בשיעור של 274,783 ₪.

כבר כאן נקדים ונציין כדלקמן:

התובע ניסה בכתב תביעתו לטעון כי מכח הפוליסה ולנוכח הארוע המוחי שעבר היה זכאי לפיצוי בשיעור של 100,000 ₪ נוספים מעבר למה שנקבע ע"י הנתבעת (275,000 ₪), אולם טענתו זו נטענה בעלמא, ללא כל מסמך תומך, כפי שהדבר גם עולה מחקירתו הנגדית של התובע, שציין כי הוא סבור שמגיע לו 100,000 ₪ נוספים כיוון שכך כתוב בתביעה (עמ' 19 לפרו' ש' 28-30).

למעשה גם התובע בסופו של יום בכתב תביעתו כיוון טענותיו בנדון בהתאם לסכום פיצוי של 275,000 ₪ ולא מעבר לכך (ראה סעיף 37 לכתב התביעה).

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת בסופו של יום שילמה לתובע בפועל כפיצוי עפ"י הפוליסה סכום של 50,000 ₪ בלבד, כאשר לגבי היתרה בשיעור של 224,783 ₪ טענה לקיזוז בגין חובותיו הקיימים אצלה בגין הלוואות שלקח (להלן: "סכום הקיזוז").

5.לאחר הארוע המוחי ובתאריכים שנפרט להלן, הגיש התובע בקשה לפשיטת רגל, נכנס להליכי כינוס, הוכרז כפושט רגל ובסופו של יום ניתן לו הפטר על חובותיו (להלן: "תיק הפש"ר").

6.במקביל פעלה הנתבעת למימוש משכנתאות שרשמה כנגד הלוואות (שנתנה לתובע) על ביתם של התובע ואשתו (להלן: "הבית"), בלשכת ההוצל"פ בת"א, מונה כונס נכסים מטעמה, הבית נמכר, מהתמורה נוכו חובות התובע לנתבעת והיתרה הועברה מחציתה לרעייתו של המשיב ומחציתה לתיק הפש"ר לחלוקה בין הנושים שאושרו להם תביעות חוב.

7.עיקר טענתו של התובע בתובענה זו היא כי הנתבעת, הגם שקיזזה מסכום הפיצוי המגיע לו עפ"י הפוליסה סך של 224,783 ₪ (ראה סעיף 4 לעיל), היא לא ניכתה סכום זה מסכום חובותיו הכולל אליה בעקבות הלוואות שנטל ממנה, באופן שבעת מכירת הבית ע"י כונס הנכסים במסגרת הליכי הוצל"פ למימוש משכנתאות, ניכתה את סכום חובו המלא של התובע אליה ללא התחשבות בעובדת הקיזוז האמור.

במילים אחרות, לטענת התובע הנתבעת גבתה שלא כדין תוך הונאתו ורמייתו, את הסכום של 224,783 ₪ (סכום הקיזוז) פעמיים. פעם אחת - במסגרת הקיזוז כמפורט בסעיף 4 לעיל, ופעם שניה - בעת מכירת הבית.

8.טוען התובע כי היות והנתבעת גבתה ממנו את סכום חובותיו אליה בריבית של 24% לשנה, סכום חובות שנפרע עם מכירת הבית, הוא זכאי גם לקבל את סכום הגביה שלא כדין, בשיעור של 224,783 ₪ בתוספת ריבית של 24% בשנה.

חישוב מלמד, כך לגרסת התובע, כי סכום זה נותן לנו סך של כ- 800,000 ₪, אשר הוא סכום התביעה.

9.מן העבר השני - טוענת הנתבעת כי התביעה דנן משוללת כל יסוד ומופרכת, שדינה אף להידחות על הסף מחמת התיישנות.

10.כן טוענת הנתבעת כי סכום הקיזוז נוכה בפועל מחובותיו של התובע הרשומים בספריה, באופן שבעת מכירת הבית במסגרת הכינוס, נלקח בחשבון רק החוב לאחר הקיזוז ולא טרם הקיזוז.

11.עוד טוענת הנתבעת כי סכום חובו של התובע נשוא תיק ההוצל"פ ומכירת הבית במסגרת הכינוס, נבדק ע"י יו"ר ההוצל"פ, ואין מקום כיום לערער בדיעבד על הסכומים האמורים.

12.על כן טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף, ולחילופין לגופה.

דיון והכרעה

13.נטל הראיה והשכנוע להוכחת טענות התובע בתובענה זו מוטל עליו.