החלטה
לפניי בקשה להחלפת מומחה שמונה ע"י בית המשפט, מר עודד הרמתי (להלן – "המומחה"), שהוגשה ע"י הנתבעת.
המומחה מונה ע"י בית המשפט לאחר שהסתיים הליך ההוכחות, בו התבררה מחלוקת קוטבית בין מומחי הצדדים בכל הנוגע לאמצעי מיגון של הרכב נשוא התביעה. יצויין כי התובעת עותרת בתביעה זו לחייב את הנתבעת בתשלום של למעלה מ-1,000,000 ₪ בשל גניבת הרכב.
עוד התבררה בהוכחות מחלוקת מומחים בכל הנוגע ל"כיסוי" של חברת האיתור (איתוראן).
בהחלטה מיום 10.12.2013 מונה המומחה כאמור, ובסמוך לאחר מכן עתרה הנתבעת להחלפתו. בפי הנתבעת שני טעמים לבקשה: האחד, טענה כי מר הרמתי נטול מומחיות הדרושה למתן חוות דעת מומחה. השני, טענה אודות גישתו העקרונית של מר הרמתי לתחום המיגון בכלל ולעמדות חברות הביטוח בהקשר זה בפרט, הפוסלת אותו לשיטתה מלשמש מומחה מטעם בית המשפט.
בתמצית יאמר, כי הנתבעת טוענת שאין למר הרמתי השכלה פורמלית בתחום הרלוונטי, זולת היותו מתקין מערכות מיגון.
עוד נטען כי במסגרת חקירתו של מר הרמתי בת.א. 31937/06 יעלים הובלות בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן – ענין יעלים), גילה המומחה דעה עקרונית הפוסלת אותו מלשמש מומחה בתיק זה. ראוי לציין כי ב"כ הנתבעת עו"ד עמיקם ייצג את הנתבעת, חב' כלל חברה ביטוח, בענין יעלים, וכי התביעה בתיק זה התקבלה (הערעור נמחק בהסכמה).
התובעת מתנגדת בתגובתה להחלפת המומחה, טוענת כי פסילת מומחה תעשה במקרים נדירים וכן שאין צורך בהכשרה פורמלית על מנת שמאן דהוא יהא מומחה בתחום מסוים, זולת ברפואה.
הוגשה גם תשובה לתגובה, אשר בעיקרה חזרה על הטענות שבבקשה והתייחסה לאמור בתגובה.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, סבורני כי ראוי להורות על החלפת המומחה.
אכן, צודק ב"כ התובעת כי משמונה מומחה, קיימת חזקה שיפעל באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה (רע"א 7232/06 לויה נ' שרותי בריאות כללית, 11.1.2007; להלן – ענין לויה).
נפסק גם כי פסילת מומחה נעשית במקרים חריגים ונדירים (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4)673).
יחד עם זאת, בעניינו אין מדובר במצב דברים, כפי שארע בעניין לויה לעיל, שבו מבוקש למנות מומחה נוסף מטעם בימ"ש לאחר הגשת חוות הדעת ושמיעת המומחה, נוכח העובדה שבית המשפט התרשם שיש צורך בחוות דעת נוספת.
בעניינו, המומחה מונה זה עתה, וטרם הועברו אליו המסמכים הרלוונטיים, ופשיטא כי לא החל בעבודתו.
תחילה, אינני מסכים עם טענת הנתבעת, כי העובדה שלמומחה אין השכלה פורמלית בתחום המיגון של רכבים, מובילה למסקנה הכרחית כי יש לפסול את המומחה.
תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מגדירה מומחה כ - "רופא, מומחה רפואי או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באומנות או במקצוע".
לכן, די בכך שאדם עוסק במקצוע מסוים תקופה מספקת, על מנת שיוכל להיות מוגדר כמומחה.
כעולה מנספח ב' לבקשה, מר הרמתי הצהיר בחוות דעתו שהוגשה בענין יעלים, כי הוא עסק "שנים רבות" בתחום התקנת מערכות מיגון ואיתוראן. לכן, מבחינה זו, אין כל מניעה עקרונית למנות אותו כמומחה מטעם בימ"ש, למרות שאין לו השכלה פורמלית בתחום.
יחד עם זאת, נראה לי כי נוכח דעתו העקרונית של מר הרמתי שתצוין להלן, בכל הנוגע למיגון ולגישתו בנוגע לפעולתן של חברות ביטוח, מן הראוי למנות בתיק זה מומחה אחר.
עולה מנספח ד' לבקשה, כי בענין יעלים העיד מר הרמתי, בה שימש כמומחה מיגון מטעם התובעת שם, כך: