בוארון נ' ועדה מקומית לתכנון שומרון

החלטה

מבוא

המערער פנה בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שניתן במסגרת תו"ב 26471-01-10 ע"י בית המשפט לענינים מקומים בחדרה, (כב' הש' מוחמד מסארווה).

הנמוק היחידי והתמציתי לבקשה הוא כי לטענת המבקש סיכויי ערעורו טובים, תוך הפנייה להודעת הערעור.

המשיבה מתנגדת לעיכוב הביצוע תוך הפנייה לפסקי דין רבים.

דיון וההכרעה

גזר דינו של בית המשפט קמא כולל שני סוגי עונשים, עונשים בעלי היבט כספי, תשלום קנס וחתימה על התחייבות ומרכיב נוסף איסור שימוש במבנים.

לא אקבע עמדה באשר לסיכויי הערעור, שכן לא די בנימוק זה כנימוק יחידי לעכב את גזר הדין ולכן משבחר המבקש להסתמך על נמוק זה בלבד, דין בקשתו להדחות.

באשר למרכיב הכספי-קנס, אפנה לפסק דינו של כב' הש' רובינשטיין, ע"פ 6752/09 דוד בן חיון נגד מדינת ישראל:

"כלל הוא כי ביצוע גזר הדין הוא מיד עם נתינתו, ואף כי בנסיבות מתאימות עשוי לעתים להידחות ביצוע עונש המאסר, שונה הוא הדין לגבי תשלום קנסות. נפסק כבר כי כשם שהאינטרס הציבורי מחייב את היותו של הנאשם שהורשע נתון במאסר כך הוא מחייב כי ישולם הקנס ללא דיחוי (ע"פ 1467/01 ווזווז נ' מדינת ישראל (לא פורסם))" (דברי המשנה לנשיאה השופט ריבלין בע"פ 5299/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם)"

המבקש לא העלה טענה כל שהיא באשר לאי יכולתו לעמוד בתשלום הקנס (שחולק ל-15 תשלומים) ולכן עליו לשאת בתשלום הקנס. מיותר לציין כי במקרה בו יוקטן גובה הקנס- אם תתקבלנה טענות המבקש בערעור, יוכל הוא לקבל את כספו חזרה מהמשיבה.

גם באשר לאיסור השימוש במבנים, לא מעלה המבקש טענה כל שהיא באשר לקיומו של נזק בלתי הפיך שייגרם לו או נזק כל שהוא אחר ואדגיש כי אין טענה כזו בנמוקי הערעור או במסגרת הטיעון לעונש שטען המבקש בפני בית המשפט קמא.

יתכבד המבקש ויתאזר בסבלנות עד לדיון בערעור ועד לאותו מועד לא יעשה שימוש באותם חלקי בנין שהוא הודה כי נבנו ללא היתר. אזכיר כי בית המשפט קמא לא הורה על הריסת המבנים כך שגם בנושא זה לא ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך.

לאור כל האמור לעיל הבקשה לעכוב ביצוע גזר הדין נדחית.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"א, 12 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.