בדר נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (כב' השופטת מ' קסלסי), אשר הרשיעה את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות.

בית המשפט קמא השית על המערער עונש של פסילת רישיון נהיגה למשך 28 חודשים (בניכוי הפסילה המינהלית) וכן הטיל עליו 5 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 2,000 ₪.

טענתו העיקרית של ב"כ המערער הייתה, כי בית המשפט קמא ביסס את ההרשעה על תוצאות בדיקת הינשוף "שעה שהתעלם מהליקויים בתפעול מכשיר הינשוף ומהנהלים המנחים את המשטרה ואת מפעיל הינשוף".

ביתר פירוט, טען ב"כ המערער, כי השוטרים לא הקפידו על הזמנים ולא השגיחו על המערער בטרם ביצוע הבדיקה.

בית המשפט קמא היה ער לכל טענותיו של ב"כ המערער ודחה אותן אחת לאחת תוך קביעת ממצאים עובדתיים חד משמעיים, לרבות קביעת ממצאי מהימנות.

המערער נעצר על ידי שוטרת בשעה 04:30. בוצעה לו בדיקת מאפיינים, בה נכשל ואולם השוטרת לא הסתפקה בכך ולמערער בוצעה בדיקה על ידי מכשיר הינשוף. בית המשפט קמא קבע כממצא, כי ממועד עצירתו של רכב המערער בשעה 04:30 ועד בדיקתו חלפו 28 דקות וכי המערער היה בהשגחה מלאה.

בית המשפט לא האמין לגרסתו של המערער אשר טען בבית המשפט, כי חיכה ברכב ושאף משאף ושתה מים ובעניין זה, אין מקום להתערבות. בית המשפט קמא קבע, כי עדותו של המערער בבית המשפט הייתה עדות כבושה ומוזמנת ובלתי אמינה.

יצוין, כי ב"כ המערער טען, אם כי בחצי פה, לפגם בכתב האישום, שכן כמות האלכוהול שיוחסה למערער לא צוינה בכתב האישום, אך פגם זה לא ירד לשורשו של עניין, הגנתו של המערער לא קופחה והוכח כדבעי, כי בבדיקת הינשוף נמצא ריכוז של 345 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

גם העונש שהוטל על המערער אינו חמור ואינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור וזאת גם בשים לב לעונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק.

אשר על כן, הערעור נדחה.

העתק פסק הדין יישלח בפקס ובדואר.

ניתן היום, 07.07.1307 יולי 2013 בהעדר הצדדים.