בדרי נ' דיזל ג.ד.ס. שרותי רכב בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה בת"א 1989/08 (כב' הרשמת אייזנדורפר) לפיו חויב המבקש בתשלום סך 20,867 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט.

המשיב 2 הגיש תגובתו לבקשה ביום 5.4.10, בה הביע התנגדותו לבקשה.

לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים, מסקנתי היא כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להידחות מהטעמים הבאים:

תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) קובעת שני תנאים מצטברים בהם המבקש צריך לעמוד למען ישקול בית המשפט בקשתו לפטור מתשלום אגרה:

1. אין ביכולת המבקש לעמוד בתשלום האגרה.

2. ההליך העיקרי מגלה עילה.

עיון בבקשה ובנספחיה מגלה כי המבקש נמנע מלצרף את כל המסמכים הנדרשים לפי סעיף 14(א) לתקנות. כך למשל לא הוגשו תדפיסי חשבונות בנק, תצהיר המפרט את רכוש המבקש, אישור מהבנקים לקיום/היעדר תכניות חיסכון, קופות גמל וכד', אישור מהמוסד לביטוח לאומי המעיד שאינו עובד, תדפיסי הוצאות אחזקת בית עדכניים ותדפיסי כרטיסי חיוב. המסמכים שצורפו ע"י המבקש, אין די בהם ואינם מקיימים הדרישות שבתקנות.

הלכה פסוקה היא כי דין בקשה לפטור מתשלום אגרה, אשר חסרה מסמכים מהותיים, להידחות. לעניין זה יפים דבריו של כב' הרשם צור בבש"א  128/89, ע"א 229/89 (עליון) חיים מצא נ' צפורה מצא ו-2 אח'. תק-על 89(2), 732:

"בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. לא בכדי מחייבות התקנות בעל דין המבקש פטור מאגרה ליתן פרטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים (תקנה 13(א) לתקנות בית משפט (אזרחי) תשמ"ח-1987). בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד".

וכן ר' רע"א 4126/01 (עליון) שולמית לפיד נ' עזרא לפיד ; בש"א 9814/00 (מחוזי חיפה) ניר נווה נ' דרור כימיקלים בע"מ

התנאי השני בתקנה 14(ג) קובע כי על המבקש להוכיח בבקשתו כי ההליך מגלה עילה. הלכה היא שמקום בו סיכויי הערעור קלושים, לא מתמלא התנאי, ר' למשל בהחלטתו של כב' השופט דנציגר ברע"א 9520/10 (עליון) ממנה נ' חברת החשמל:

"ברם, אין בדברים האמורים כדי לשנות את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בנסיבות העניין. כידוע, ככל שהמדובר בבקשה לפטור מתשלום אגרת בית-משפט, יש להוכיח בנוסף לאי היכולת הכלכלית לשאת בתשלום האגרה גם כי "ההליך מגלה עילה" [ראו: תקנה 14ג) לתקנות]. בהקשר זה ציינתי כבר כי כאשר נדונה בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בהליך ערעורי, בגדריו של "מבחן העילה" יש לברר את סיכויי הערעור, שכן מקום בו סיכויי הערעור קלושים לא מתקיים "מבחן העילה" [ראו למשל: רע"א 2063/10 לוי נ' אגן כימיקלים (לא פורסם, 26.12.2010) , סעיף 7]

בענייננו, המבקש טוען בהודעת הערעור כי הפסיקתא נגדו ניתנה מאחר ונמנע מלקחת חלק בהליך הבוררות באיגוד המוסכים בתל-אביב, עקב סכסוך עם הגוף הבורר, אך אין בהודעת הערעור ראיות כלשהן התומכות בטענה זו. זאת ועוד, אין התייחסות בכתב הערעור למחדלי המבקש, עוד בטרם ניתנה הפסיקתא, כאשר לא שילם את אגרת הבוררות, לא הגיש מסמכים לגוף הבורר כנדרש ואף נמנע מלהגיש תגובה להחלטת בית משפט קמא מיום 6.4.09, שהתייחסה למחדלי המבקש במסגרת הליך הבוררות.

הנה כי כן, לא ניתן לקבוע כי המבקש עמד ב"מבחן העילה".

מעבר לדרוש יצוין כי אין זו בקשתו הראשונה של המבקש לקבלת פטור וחזקה עליו שידועות לו דרישות תקנה 14, אף אם איננו מיוצג על ידי עורך דין בהליך זה.

כמו כן המבקש הגיש ערעור בזכות על פס"ד של רשם בבית משפט קמא, אשר ניתן בהעדר התייצבות ואין בהחלטה זו כדי להביע עמדה ביחס לדרך להשיג על פסק הדין הנ"ל.

הבקשה לפטור מאגרה נדחית.

האגרה תשולם תוך 30 יום מהיום.

אם לא תשולם האגרה תוך המועד הנ"ל, ימחק הערעור.