בדראן נ' חרזאללה

החלטה

בעניין בקשה לביטול פסק דין:

העובדות בתמצית:

1. בפניי בקשת הנתבעת לביטול פסק דין מיום 20.02.2011 אשר ניתן נגדה בהיעדר התייצבות.

2. מדובר בדיון אשר נקבע בפניי לאחר שנתנה לנתבעת רשות להתגונן בפני הבקשה לביצוע שטר שהוגשה בידי התובע לגביית שטר על סך 400 ₪.

3. בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ביטון-אונגר ביום 16.02.10 ולאחר שנבחנו טענות הצדדים, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן לאור טענותיה בדבר פירעון השטר, האחיזה בשטר , ובעניין סחרותו.

4. בתיק בית המשפט קיים אישור מסירה אשר מוכתר פעם בתאריך 22.07.10 ופעם שנייה בתאריך 19.09.10.

טענות הנתבעת:

4. הנתבעת טענה בבקשתה כי מעולם לא נודע לה דבר הדיון , וכי ידעה לראשונה על קיום פסק הדין רק עת קבלתו על ידי בעלה ממזכירות בית המשפט ביום 31.01.2011.

5. הנתבעת טוענת לסיכויי הגנה טובים הן עובדתית ,כגון טענת פירעון על ידי בעלה, והן משפטית, לעניין אי סחרות השטר נשוא התיק והיעדר עילה שטרית.

6. לבקשתה צירפה הנתבעת תצהיר מטעם בעלה מר השאם חרזאללה שמצהיר כי החתימה על אישור המסירה בתיק בית המשפט אינה חתימתו ושהיא מזוייפת ועל כך הגיש תלונה למשטרה, ושהעתקה צורף לבקשה.

טענות התובע:

7. התובע טוען כי הבקשה מוגשת באיחור לאור תקנה 214 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי משחלפו 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעת או ידיעתה על פסק הדין.

8. התובע טוען כי הנתבעת ידעה על פסק הדין עת משלוח הודעה מההוצאה לפועל על שפעול ההליכים כפי שנטען על ידי הנתבעת, קרי, ביום 30.12.10 הוא תאריך שפעול ההליכים ואולם הבקשה הוגשה רק ביום 20.02.2011 .

9. התובע טען כי המסירה בוצעה כדין, והשליח ביצע מסירה בהתאם למצוות התקנות ומסר את ההזמנה לבעלה של הנתבעת.

דיון :

10. משום שההתנגדות נתקבלה בהתאם להחלטת כב' הרשמת, והתיק הועבר לדיון בסדר דין מהיר בבית משפט זה, חלה תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד ,קרי, בהיעדר הגנה או בהיעדר התייצבות , להבדיל מתקנה 214 (א) הנטענת ע"י התובע שדנה בביטול פסק דין שניתן בהליך סדר דין מקוצר.

11. המבחנים שנקבעו בפסיקה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הם שניים: ביטול מחובת הצדק ,קרי, כאשר פסק הדין פגום והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש שאז יבוטל פסק הדין ללא התייחסות למשקל הטענות וסיכויי ההצלחה. (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית- עמ' 372); ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט ולעניין זה יש להציב שני מבחנים: א. סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן. ב. סיכויי הצלחה כי הגנתו תתקבל . התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר (ראה ע"א 53\64 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 ).

12. עיון באישור המסירה בתיק בית המשפט מעלה ספקות רבות : פעם אחת סומן כ"לא נדרש" ופעם שנייה – נמסר לבן משפחה עם כיתוב בצד בשם "...השאם"; פעם נרשם תאירך 22.07.10 ופעם אחרת נרשם 19.08.10 ; כן, ליד שם העובד נרשמו שני שמות האחד, "דקה עבד אלכרים", והשני "מנסור חורי". בנוסף, מסומן על אישור המסירה מסומן "קרוס" .

13. לאור זאת אין בידי לקבוע בוודאות הנדרשת כי אכן מדובר באישור מסירה שנמסר כדין.