בדארנה נ' מדינת ישראל

החלטה

1.לפני בקשת גב' סועאד בדארנה ("התובעת"), בה היא עותרת להורות למדינת ישראל-משרד החינוך ("הנתבעת") לגלות לה את המסמכים הבאים:

- פרטי שיבוץ לכל אחת מ- 19 המורות המפורטות בבקשה, לרבות שנת שיבוץ, סוג שיבוץ ומקום שיבוץ;

-טופס ו/או מסמך הניקוד לכל אחת מ- 19 המורות המפורטות בבקשה;

-טופס ו/או אישור המעיד על שנות הוותק של כל אחת מ- 19 המורות המפורטות בבקשה.

רקע עובדתי

2.התובעת מועסקת כעובדת הוראה בנתבעת מיום 1.1.2000. התובעת הועסקה כגננת קבועה במשרה מלאה, בתקופה שחודש 9/02 ועד ליום 31.8.10. ביום 27.5.10 נמסרה לתובעת הודעת פיטורים, שאמורה הייתה להיכנס לתוקפה ביום 31.8.10, בשל סגירת גן ביישוב עראבה, בו הועסקה התובעת כגננת.

בעקבות ערר התובעת על ההחלטה לפטרה, ומשנמצאו שעות תקן פנויות, הוחלט ביום 14.11.10 כי נמצאה אפשרות לשבץ את התובעת בהיקף של 11 שעות שבועיות. לפיכך, בתקופה שמחודש 11/10 ועד 4/11 הועסקה התובעת בהיקף של 11 ש"ש. מחודש 5/11 ועד 9/11 נעדרה התובעת מהעבודה במסגרת חופשה ללא תשלום, בעקבות בקשתה בכתב מיום 10.4.11. בחודש 9/11 שובצה התובעת לעבודה בשלושה גנים ביישוב טמרה, בהיקף של כ- 12 ש"ש.

3.בכתב התביעה נטען כי הפחתת משרתה של התובעת ממשרה מלאה ל- 11 ש"ש נעשתה באופן חד צדדי ובניגוד לדין. לפי הטענה, ההחלטה התקבלה ללא עריכת שימוע, מבלי שהתאפשר לתובעת להציג את עמדתה, תוך אפליית התובעת לרעה לעומת מורות אחרות עם ותק נמוך מזה של התובעת.

בתביעתה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה הפרשי שכר בגין השלמה למשרה מלאה (סכום הסעד הנתבע הובהר בהודעת התובעת מיום 21/11/12), פיצוי בגין הפרת חוזה, אפליה מטעמי גיל, העדפה פסולה, וכן ביקשה מבית הדין צו עשה קבוע המורה לנתבעת להשיבה לעבודה במשרה מלאה (בדיון שהתקיים ביום 27/2/13, ולבקשת התובעת, נמחק סעד זה).

4.בכתב ההגנה הועלו טענות סף, לפיהן יש לסלק את התביעה על הסף מחמת שיהוי ניכר בהגשתה ומחמת העדר כימות כדין. לגוף התביעה נטען כי בהתאם להחלטת שר החינוך לבטל את פיטורי התובעת, הודע במפורש כי התובעת תשובץ בהיקף משרה של 11 ש"ש. התובעת הסכימה לשוב לעבודה בהיקף משרה חלקי, ומשלא נשמעה כל התנגדות מצדה, לא היה מקום לערוך שימוע. לטענת הנתבעת, התובעת היא שביקשה לצאת לחל"ת, והמפקחת אשר אישרה את בקשתה לא הבטיחה לתובעת להשלים את משרתה בשנת הלימודים תשע"ב. נטען כי ממילא השלמת משרה הינה בסמכותה של ועדת שיבוצים ולא של המפקחת. אשר לטענת האפליה הפסולה, נטען כי לא שובצו גננות בעלות ותק נמוך משל התובעת במשרות תקניות פנויות ביישובים בהם נקבה התובעת בטופס הבקשה, ובכפוף לצרכי המערכת. נטען עוד כי התובעת מושתקת מלטעון כנגד הפחתת משרתה כשנתיים לאחר חזרתה לעבודה.

טענות הצדדים

5.בבקשתה פירטה התובעת את שמות המורות לגביהן היא מבקשת שהנתבעת תמסור פרטים, אולם לא נימקה את הטעמים בגינם היא מבקשת לגלות את הנתונים המבוקשים. חרף זאת, מהטענות שהעלה ב"כ התובעת בדיון ביום 27/2/13, ניתן ללמוד כי בבסיס הבקשה עומדת הטענה שהמסמכים האמורים יסייעו לתובעת בהוכחת טענת אפליה פסולה, לכאורה, בינה לבין מורות אחרות.

6.הנתבעת בתגובתה התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה כללית וגורפת, ויש בה משום "מסע דייג אסור"; התובעת לא נימקה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים על ידה לבירור התביעה; הבקשה מטילה על הנתבעת נטל כבד שלא לצורך; חשיפת המסמכים שגילויים מבוקש עלולה לפגוע בפרטיות המורים מושא הבקשה; אין מדובר בבקשה לגילוי מסמכים, כי אם בקשה לספק לתובעת ראיות לשם הוכחת תביעתה.

לטענת הנתבעת, המסמכים אינם רלוונטיים ואינם דרושים לבירור המחלוקות נשוא ההליך: ראשית, נטען כי המידע המבוקש על ידי התובעת נוגע לשיבוצם של עובדים שקיבלו קביעות עוד לפני פיטורי התובעת; שנית, מדובר במורות ששובצו בתקן זמני ובמילוי מקום בחופשת לידה, והתובעת בהיותה עובדת הוראה קבועה, לא הייתה מועמדת לתקן זמני; שלישית, מדובר במורות בעלות הכשרה למקצוע הגיל הרך, מקצוע שלתובעת אין הכשרה ללמדו.

דיון והכרעה

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי לכתבי הטענות וכלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אולם בהיקף מצומצם, כפי שיפורט להלן.

8.עיון בכתבי הטענות מלמד שהשאלה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים נוגעת להיקף משרתה של התובעת ולטענתה כי שילובה בחודש 11/10 בהיקף של 11 ש"ש נגוע באפליה פסולה, בין היתר מטעמי גיל, ונעשה ללא זכות טיעון. מכאן, שאחת הדרכים להוכחת טענת האפליה היא חשיפת מסמכים הקשורים לשיבוץ עובדי הוראה בגנים ובתי הספר בהם שובצה התובעת. המסמכים שגילויים התבקש עוסקים בשיבוץ ובשיטת הניקוד של עובדי הוראה במגזר הערבי, ולכן בנסיבות העניין שוכנעתי שאותם נתונים אכן רלוונטיים לליבון המחלוקת המרכזית בתיק, ויש להורות על גילוי אותם נתונים והתרת העיון בהם.

9.עם זאת, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי מדובר בבקשה המנוסחת באופן כללי ובהיקף רחב, שכן בבקשה ציינה התובעת שמות של 19 מורות. בתגובתה מיום 8/1/13 ציינה הנתבעת כי ארבע מורות כלל לא אותרו במערכת. לא זו אף זו, בבקשתה לא פירטה התובעת את התקופה בגינה ביקשה את נתוני השיבוץ והיישובים בהן הבקשה עוסקת. בשים לב למועד הגשת התביעה (בחודש 11/11), ומבלי לקבוע ממצא באשר להסכמתה של התובעת, בחודש 11/10 לחזור לעבודה בהיקף משרה של 11 ש"ש, אני מתירה את גילוי המסמכים רק לגבי שנת הלימודים תשע"ב (2011- 2012).

10.זאת ועוד: אני סבורה כי גילוי ומתן אפשרות עיון בכל פרטי השיבוץ שהתבקשו, ולגבי כל המורות שפורטו בבקשה, יהוו הכבדה בלתי סבירה על הנתבעת. האיזון הנכון, לטעמי, יהיה בחיוב הנתבעת לגלות ולאפשר לתובעת לעיין באותם פרטי שיבוץ הנוגעים לעובדי הוראה קבועים כדוגמת התובעת. לפיכך, אינני מתירה את הגילוי לגבי עובדות הוראה אשר הועסקו בחוזה ממלאת מקום בחופשת לידה או שובצו בתקן זמני. בדומה, אינני מתירה את הגילוי לגבי עובדות הוראה בעלות הכשרה למקצוע הגיל הרך, מקצוע שנכון למועד הרלוונטי להחלטה זו לא הייתה לתובעת הכשרה אליו (בדיון שהתקיים ביום 27/2/13 הבהיר ב"כ התובעת כי היא מחזיקה בתעודת הכשרה למקצועות הגיל הרך מחודש 2/12).