בדארנה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 21.3.12, לאחר שלמבקש נרשם דוח המייחס לו נהיגה ברכב בניגוד להחלטת איסור שימוש בידי בוחן תנועה.

המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו לא ידע כי השימוש ברכב נאסר אלא "שלפני חודש עצר אותי שוטר ונתן לי דוח תנועה וגםן לקח את רשיוןן הרכב ולא הסביר לי". המבקש טען כי אינו קורא עברית ולכן לא הבין את המסמכים שקיבל.

בדיון שלפניי טען הסנגור כי המבקש קיבל דוח בגין שימוש בטלפון ולא ידע כלל על החלטה בעניין הרכב.

הטעמים שנקבעו בחוק להתערבות בהחלטת קצין אינם רלוונטיים במקרה בו המבקש הוא הנהג לו מיוחסת העבירה.

מעיון בדוח הפעולה של רס"ר בלחסן עולה כי הנאשם הסביר לו שזרק את הדוח הקודם שקיבל "מעצבים".

עיון בהודעת איסור השימוש מגלה כי המבקש קיבל הנחייה להביא את הרכב לבדיקה חוזרת בתוך 48 שעות. המבקש טען כי לא הבין את ההוראה, אולם אישר כי רשיון הרכב נלקח ממנו ולא הוחזר וכי הוא זרק את הדוח שקיבל.

בנסיבות אלה, סבורני כי התנהגות המבקש היא בבחינת עצימת עיניים. אם קיבל המבקש מסמך שלא הבין, היה עליו לפעול לקבלת הסבר, מהשוטר במקום או לאחר מכן מאדם הקורא היטב או מעו"ד, ובוודאי שלא לזרוק אותו. מקל וחומר שהדברים נכונים מקום שרשיון הרכב נלקח ממנו, לאחר שבבדיקה נמצא כי פנסי הרכב אינם תקינים ולעניין זה תגובת המבקש היתה "ככה קניתי את הרכב".

כלומר, המבקש ידע או לפחות חייב היה לדעת כי קיימת בעייה אם הרכב, אך הוא לא פעל לנסות ולתקנה או אף לברר מה עליו לעשות, והמשיך לנהוג ברכבו.

בנסיבות אלה, אינני מוצא מקום להתערבות בהחלטת הקצין ואני דוחה את הבקשה.

יובהר למבקש כי גם לאחר חלוף תקופת איסור השימו המנהלי ברכב, חל עליו איסור לשימוש ברכב בהתאם להחלטת הבוחן עד אשר יתקנו, יביאו לבדיקה חוזרת במשטרה, ויקבל אישור תקינות.

ניתנה היום, י"א ניסן תשע"ב, 03 אפריל 2012.