בדארנה נ' לשכת עורכי דין בישראל

פסק דין

העתירה מופנית כנגד החלטת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין מיום 23.7.13 לקבל את המלצת ועדת ההתמחות הארצית, שלא לאפשר לעותר להתחיל בהתמחות בשל תלונות שהגיעו אליה, המעלות חשדות לביצוע מעשים פליליים מצידו ובכללם עבירות מין וזיוף מסמכים.

רקע עובדתי

1.העותר כיהן במשך כ- 15 שנים כמנכ"ל עמותת "סאוט אל עאמל", עמותה העוסקת בהגנה על זכויות עובדים ומובטלים (להלן: העמותה).

2. בשנת 2011 סיים העותר את לימודי המשפטים במכללת "שערי משפט", וביקש להירשם כמתמחה. לבקשתו צורפה הצהרה כי בשנת 2008 הורשע בבית משפט השלום בנצרת בעבירה של התקהלות אסורה והתפרעות, ונגזר עליו עונש של מאסר על תנאי וקנס. לפיכך זומן לשימוע בפני ועדת ההתמחות, המשמשת כוועדה מייעצת לוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין. הוועדה המליצה לאשר לעותר להתחיל בהתמחות החל מיום 1.7.11.

3. ההמלצה הובאה לדיון בפני הוועד המרכזי ביום 25.10.11. אלא שבמהלך הדיון הונח בפני משתתפי הדיון העתק מתלונה מיום 6.6.10, שהגישה פרופ' נטע זיו מאוניברסיטת תל-אביב לרשם התאגידים, והגיעה לוועד המרכזי יום קודם לדיון האמור. התלונה ייחסה לעותר, כאמור לעיל, חשדות למעשים פליליים. הוועד המרכזי החליט להחזיר את הדיון בעניינו של העותר לוועדת ההתמחות, על מנת שזו תבדוק את התלונה ותשקול את המלצתה על פי המסקנות שתסיק ממנה.

4. ועדת ההתמחות הזמינה את העותר לשימוע שהתקיים ב- 25.12.11. חבריה המליצו לעותר, שלא היה מיוצג אותה עת, למנות לעצמו עורך דין שייצגו בהליכי השימוע, והדיון נדחה. במקביל החליטה הוועדה לפנות לרשם העמותות על מנת לקבל מידע בדבר גורלה של התלונה האמורה, וכן לפנות לפרופ' זיו על מנת לקבל מידע גם ממנה.

לשכת עורכי הדין אכן פנתה לרשם העמותות, ובמכתב מיום 5.3.12 פרט הרשם את תמצית התלונות שהגיעו אליו, את העובדה שהעמותה לא הגיבה באופן ענייני לתלונות אלה ולפיכך הוחלט לבטל את האישור על ניהול תקין שניתן לה, ולבסוף נאמר כי "בימים אלה אנו שוקלים המשך הפעלת סמכויות כלפי העמותה".

5. ביום 12.9.12 קיימה ועדת ההתמחות ישיבת שימוע במהלכה היה העותר מיוצג. בא כוחו טען כי למרות ההאשמות החמורות לא נפתח תיק במשטרה, והציג תצהיר (המצורף גם לעתירה) של עו"ד סימא כנאנה, שהועסקה על ידי העותר במסגרת העמותה. בתצהיר טוענת עו"ד כנאנה כי אין כל יסוד לתלונות, וכי המניע להן הוא הרצון להדיחו מן העמותה ולהשתלט על כספיה. יצוין, כי מן הפרוטוקול עולה עוד, שפרופ' זיו הודיעה "שאינה בעניין יותר".

בסופו של דבר המליצה ועדת ההתמחות שלא לאשר את תחילת התמחותו של העותר ולהמתין "לתוצאות ההליך בעניינו".

6. ביום 23.7.13 התכנס הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין והחליט לקבל את ההמלצה האמורה. העתירה מופנית כנגד החלטה זו.

7. כאן המקום לפרט את השתלשלות העניינים ביחס לתלונה, המעכבת את אישור תחילת התמחותו של העותר.

כאמור, ביום 6.6.10 פנתה פרופ' נטע זיו מאוניברסיטת תל-אביב לרשות התאגידים, וביקשה כי רשם העמותות יפעיל את סמכותו מכוח סעיף 40 לחוק העמותות, התש"ם-1980, וימנה חוקר על מנת לבדוק את התנהלות העמותה בראשה עמד העותר עד סמוך לאותה עת. פרופ' זיו, המנהלת את התכניות לניהול משפטי קליני באוניברסיטת תל-אביב, הייתה שותפה לעמותה בפרויקט העוסק בתעסוקת נשים ערביות וכך הכירה את העותר. על פי הנטען במכתב התלונה, פנתה אליה אחת העובדות בעמותה, וסיפרה לה על חשדות לאי סדרים כספיים, זיופי מסמכים, גניבה ומעילה בכספי העמותה. את החשדות הללו ייחסה העובדת לעותר. בנוסף טענה פרופ' זיו במכתבה, כי הגיע אליה מידע לפיו העותר הטריד מינית ואף תקף מינית, וכן הפעיל לחצים ואיומים על אנשים שונים על מנת למנוע חקירה בענייני העמותה.

עוד מדווחת פרופ' זיו במכתבה, כי בעקבות המידע האמור התקיימה במשרדה בתל-אביב פגישה, בהשתתפות העותר ומנכ"ל האגודה הערבית לזכויות אדם בנצרת. במהלך הפגישה הוצגו בפני העותר החשדות המתוארים לעיל, והוא הכחיש אותם. לטענת פרופ' זיו, לאחר הפגישה הפעיל העותר לחצים על עובדות העמותה על מנת שאלה יתקשרו אליה ויטענו בפניה כי לא היו דברים מעולם.

פרופ' זיו מוסיפה וכותבת כי לאחר לחצים שהופעלו על העותר על ידי בני משפחתו וחבריו, הוא נאות לעזוב את תפקידו וביום 30.4.10 התפטר. ועד העמותה התכנס ומינה את עו"ד מחמוד מרעי למנכ"ל העמותה.

8. רשם העמותות פנה לעמותה במכתב מיום 5.7.10, וביקש את תגובתה לתלונות המפורטות במכתבה של פרופ' זיו.

ביום 8.7.10 השיבה העמותה לרשם העמותות כי על מנת שתוכל להשיב עניינית לתלונות המפורטות במכתבה של פרופ' זיו, מבוקשות הבהרות ובכללן פרוט שמות המתלוננות נגד העותר; העתק מן המסמכים שעל פי הנטען זויפו; שמות של עובדים שעל פי הטענה שיתפו פעולה עם העותר לשם מעילה בכספי העמותה, ועוד.

9. רשם העמותות הגיב במכתב מיום 12.9.10 והבהיר כי אין מקום לחשוף את שמות העובדות שעל פי הטענה נפגעו על ידי העותר. מאחר שתגובת העמותה לא הייתה עניינית, הודיע הרשם על ביטול אישור ניהול תקין של העמותה.

10. ביום 4.12.10 התכנס הוועד המנהל של העמותה והחליט על פיטוריו של העותר מעבודתו החל מאותו יום (כאמור, על פי מכתבה של פרופ' זיו התפטר העותר עוד ביום 30.4.10). כמו כן החליט הוועד על ביטול כל השיקים שנחתמו על ידי העותר ועל פעולות נוספות שעניינן ניהול כספי העמותה, על פנייה לבית המשפט לשם קבלת צו הרחקה של העותר ממשרדי העמותה, ועוד.

11. ביום 20.12.10 התקבל אצל רשם העמותות מכתבו של העותר, בו הוא מודיע כי החליט להתפטר מתפקידו כמנכ"ל העמותה. עם זאת, במכתב טוען העותר כי החלטת הוועד המנהל לעיל התקבלה "במחטף", מבלי שהוזמן לשימוע, וכי ההחלטה נגועה בשיקולים זרים.