ג.מ.ס. נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

השופט צ' זילברטל:

           בפנינו עתירה למתן צו על תנאי כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 48063-09-13, בו נקבע כי אין להכיר באירוע בו נפגע העותר בדרכו לעבודה כתאונת עבודה. בדיון מיום 9.11.2015 הסכימה באת כוח המשיב 2 שהדיון בעתירה יתקיים כאילו ניתן בה צו על תנאי, וכפי שיפורט להלן, אציע לחברתי הנשיאה ולחברי השופט הנדל כי נקבל את העתירה ונעשה בה צו מוחלט.

           השאלה העומדת ביסוד העתירה היא, האם כאשר אדם נוהג במכוניתו בדרכו לעבודה, ובמהלך הנסיעה נפגע כתוצאה מהפעלה מרחוק של מטען חבלה שהוצמד לרכבו מחמת "טעות בזיהוי", יש להכיר בתאונה זו כ"תאונת עבודה".

הרקע לעתירה

1. העותר התגורר באילת, ועסק בעבודות שיפוצים במקומות שונים בעיר יחד עם אדם נוסף (להלן: עלא) ועם אחיו הצעיר (להלן: עבד), שאף התגורר עמו באותה דירה. בתקופה שקדמה ליום 10.5.2009 עבדו העותר ועלא בביצוע עבודות שיפוצים ב"מוטל אביב" באילת. העותר שכר מחסן לאחסון כלי עבודה וחומרים שונים, ולעתים נהג לפקוד את המחסן בדרכו לעבודתו לשם העמסת כלי העבודה והחומרים להם נזקק.

           בתקופה הרלוונטית פעל בעיר אילת קבלן שיפוצים נוסף (להלן: מרואן), אשר בדומה לעותר, החזיק ברכב מסוג טנדר איסוזו בגוון אפור-כסוף, וכמו העותר גם הוא התגורר בעבר בעיר נצרת. למרואן היה סכסוך כספי עם לקוחותיו, ובמהלך שנת 2009 הוצתו ליד ביתו של מרואן באילת מספר כלי רכב.

           בשעות הלילה שבין 9.5.2009 לבין 10.5.2009, הוצמד מטען חבלה אל תחתית הטנדר של העותר אשר חנה ליד ביתו. זהות מתקיני המטען והסיבה להצמדתו לרכב העותר אינה ידועה, אך ההערכה היא כי מדובר ב"טעות בזיהוי", והכוונה הייתה להצמיד את המטען אל הטנדר של מרואן. אין מחלוקת שהמטען לא הוצמד לרכבו של העותר בשל סכסוך אישי שלו.

           ביום 10.5.2009, בשעה 07:00 תכננו עבד והעותר לצאת לעבודתם ב"מוטל אביב". בשעה 07:03 טִלפן חברו של העותר אל העותר וביקש ממנו כי יבוא לעזור לו בתיקון תקלה במכוניתו. העותר הודיע לו שיגיע אליו תוך מספר דקות, ויצא מהבית כשהוא מעדכן את עבד שהוא יוצא לזמן מה ושבינתיים יכין קנקן קפה או תה.

           העותר יצא מביתו והחל בנסיעה בטנדר. לאחר כמה עשרות מטרים פוצץ מטען החבלה שהוצמד לטנדר. כתוצאה מהפיצוץ נפגע העותר באורח קשה, אושפז באשפוז שיקומי, והיה בלתי כשיר לעבודתו או לכל עבודה אחרת במשך תקופה העולה על התקופה המרבית לדמי פגיעה.