בג"ץ 5964/15 עמותת הפורום לישראל ירוקה נ' שר הביטחון ואח'

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים. 

תאריך הישיבה:  ג' בסיון התשע"ו   ( 9.6.2016) 

השופט מ' מזוז:

1. עתירה זו עניינה 4 מחצבות באזור יהודה והשומרון (להלן: האזור) אשר לטענת העותרת הן "מחצבות פיראטיות" הפועלות ללא היתרים ובניגוד לדין, ועל כן היא עותרת להורות על סגירתן לאלתר. בעתירה נטען כי פעילות המחצבות פוגעת בערכי טבע ונוף, וכן בכלכלה הישראלית ובמחצבות הפועלות כדין, וכי המשיבים 2-1, שר הביטחון וראש המינהל האזרחי (להלן: המשיבים) אינם נוקטים כל פעולות אכיפה נוכח פעילות "החציבה הפיראטית", כהגדרת העותרת.

לכתחילה הוגשה העתירה רק נגד המשיבים, אך בעקבות החלטת בית המשפט היא צירפה כמשיבות את המחצבות כלפיהן מופנית העתירה (משיבות 6-3, להלן: המחצבות).

2. בתגובתם המקדמית עמדו המשיבים בפירוט רב על פעילות המחצבות באזור, על ההסדרה המשפטית לפעילותן ועל הפיקוח שמקיימים המשיבים על פעילות זו. בין היתר הובהר כי המשיבה 6 היא מחצבה פלסטינית הפועלת באזור B שבאחריות הרשות הפלסטינית ועל-פי רישיון מהרשות הפלסטינית. אשר למשיבות 5-3, הן מצויות באזור C על קרקע פרטית, כאשר המשיבות 4 ו- 5 הן מחצבות בבעלות פלסטינית הפועלות באזור מלפני 1967, ואילו המשיבה 3 היא בבעלות ישראלית ופועלת באזור משנת 1995, ועוסקת בגריסה ולא בחציבה. כן הובהר כי בניגוד לטענת העותרת, שלוש המחצבות פועלות מזה שנים רבות על פי רישיון שניתן להן על ידי המינהל האזרחי ופעילותן מבוקרת ומנוטרת, לרבות בהיבט של איכות הסביבה. עוד צוין כי המינהל האזרחי אינו גובה תמלוגים בגין כריה וחציבה בקרקע פרטית, להבדיל ממחצבות הפועלות באדמות מדינה, מהן נגבים תמלוגים ודמי חכירה (ת.א 2416/00מחצבות כפר גלעדי נ' מדינת ישראל, פסקה 21 (30.4.2006). לצד זאת צוין כי נערכת עבודת מטה להקמת קרן לשיקום מחצבות, בדומה לקרן הפועלת בישראל, אשר תגבה היטלים מכל המחצבות למטרת שיקומן לאחר מיצוי פעילות החציבה.  

כמו כן עמדו המשיבים בתגובתם על כך שבעבר הייתה מקובלת העמדה לפיה ניתן להסדיר הפעלתן של מחצבות באזור מכוח התכניות המנדטורית הכלליות החלות באזור (S-15 ו- RJ-5), ובהתאם לכך אושרו פעולות חציבה בוועדות התכנון באזור. ואולם בשנות ה- 90 גובשה עמדה לפיה יש להסדיר הפעלת מחצבות באזור (כמו בישראל) במסגרת תכנית כללית (תמ"א) בתחום הכרייה והחציבה לצד תכנון נקודתי בתכניות ספציפיות. צוין כי הוכנה תמ"א אך זו לא הופקדה, וכן כי המשיבות 4 ו- 5 החלו בהליכים, שפורטו בתגובה, לקידום תכניות ספציפיות אשר טרם הושלמו.

לצד האמור הובהר כי אמנם המשך חידושם של רישיונות למחצבות באזור בהעדר תכנון מפורט מעלה קושי, אך לאור שיקולים כבדי משקל מדיניות המשיבים היא להמשיך לעת הזאת בפעילותן של המחצבות ובחידוש הרישיונות שלהם. הנימוקים שנמנו לענין זה הם בתמצית אלה: ראשית, פעילות המחצבות היא חיונית לפיתוחו וצמיחתו הכלכלית של האזור, הן מספקות תעסוקה לעובדים רבים תושבי האזור, כמו גם למעגלים נוספים של נותני שירותים מקרב האוכלוסייה המקומית, כאשר להיבט זה יש גם השלכה ישירה על היציבות הביטחונית באזור. שנית, המשיבות 4 ו- 5 פועלות באזור עוד מלפני 1967, והמשיבה 3 לפני כ- 21 שנים, על בסיס רצף תפעולי באישור המינהל האזרחי. שלישית, ננקטו כאמור הליכים לקידום תכנון כללי ונקודתי של פעילות החציבה באזור, ואף שאלה טרם הושלמו אין המשיבים סבורים שיש בכך כדי להצדיק השבתת פעילות המחצבות. ורביעית, צוין כי לאור החיוניות של חומרי החציבה שמייצרות המחצבות, הפסקת פעילותן, כדרישת העותרת, לא תוביל למציאות טובה יותר מבחינת הסדרתית וסביבתית, אלא להיפך - למציאות של פעולות חציבה פירטיות לא מפוקחות. לאור השיקולים האמורים אין המשיבים סבורים כאמור שיש להפסיק את פעילות המחצבות עד להשלמת הליכי התכנון הספציפיים האמורים. עם זאת, בכל הנוגע להפעלת מחצבות חדשות באזור, עומדים המשיבים על תכנון נקודתי מלא כתנאי מוקדם למתן רישיון חציבה.

3. נוכח כל האמור, טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף, הן בהיות העתירה כוללנית, שאינה מפרטת ואינה מבססת כל תשתית קונקרטית לפגיעה בערכי טבע וסביבה; הן בשל התשתית העובדתית הלקויה והבלתי מדויקת, ובין הייתר ייחוס "פעילות פיראטית" למחצבות הפועלות על פי רישיונות ומפוקחות על ידי המשיבים; והן בשל שיהוי כבד בהגשתה כאשר מדובר במחצבות הפועלות מזה עשרות בשנים. כמו כן טוענים המשיבים שיש לדחות את העתירה גם לגופה, שכן לא נפל כל פגם בשיקול דעת המשיבים.

4. המשיבות 5-3 הגישו גם כן תגובות מפורטות בהן הוסיפו מצדן גם טענות בדבר היעדר מעמד לעותרת, אי מיצוי הליכים, אי נקיון כפיים וכן בדבר שיקולים זרים ושימוש לרעה בהליכי בית משפט לקידום אינטרסים זרים. לתגובות צורפו הרישיונות שקיבלו מהמשיבים ושמכוחם הם פועלים. המשיבה 6, שכאמור פועלת בשטחי הרשות הפלסטינית, לא הגישה תגובה.

5. לאחר עיון הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את העתירה. לא מצאנו כי נפל פגם במדיניות המשיבים ובשיקוליהם, שפורטו בתמצית לעיל, בסוגיה הנדונה. אנו סבורים כי מדיניות המשיבים היא סבירה ושיקול הדעת העומד ביסודה מושתת על נימוקים ענייניים וראויים, ולא מצאנו עילה להצדקת התערבותנו באלה.
6. בית משפט זה עמד פעמים רבות על כך כי לרשויות המדינה, ובכלל זה לרשויות הפועלות מטעמה באזור, מסור שיקול דעת רחב באשר לסדרי העדיפויות בהפעלתן סמכויותיהן, בהתחשב במכלול רחב של שיקולים, ובית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתן כל עוד לא נמצא כי הן פועלות בניגוד לכללי המשפט המינהלי (והמשפט הבינלאומי הפומבי, כאשר מדובר באזור) החלים עליהן. כך למשל נקבע לענין זה, לא מכבר, בעע"מ 2847/13איסמעילוף נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 8 (23.3.2016):