בג"ץ 5945/14

הנשיאה מ' נאור:

1. העתירות שלפנינו מופנות כנגד החלטותיו של המשיב 1, עוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם), בהן נדחתה שורה של טענות שהעלה העותר כנגד שלבים שונים בהליך הפירוק המפעיל של מושב ינון, אשר העותר שימש בעבר כמזכירו.

תמצית עובדות המקרה

2. בשנים 1983-1978 ו-2011-1989 שימש העותר כמזכיר מושב ינון (להלן: המושב או האגודה). ביום 24.10.2012 ניתן על ידי הרשם צו פירוק מפעיל למושב, והמשיב 2 מונה כמפרק מפעיל (להלן: המפרק). "צו הפירוק ניתן על יסוד דו"ח חקירה מתאריך 16.2.12 שנערך על ידי רו"ח עופר אלקלעי. מדו"ח החקירה עלה כשל ניהולי חמור של העותר, במסגרתו נמשכו מחשבונות האגודה כספים רבים באופן שהוביל לקריסתה הכלכלית. כנגד צו הפירוק הוגשו שני ערעורים ליועץ המשפטי למשרד התמ"ת, בהם ערעור מטעמו של העותר, והם נדחו בהחלטה מיום 28.2.2013.

3. העותר הגיש למפרק שתי תביעות חוב – האחת בגין חובות הנובעים מהסכם העבודה שלו והשניה בגין תשלום בשל קידום פרויקטים של המושב – על סך כולל של כמיליון וחצי ש"ח. ביום 27.8.2013 דחה המפרק את תביעת החוב השניה כולה ואת מרבית תביעת החוב הראשונה, וקבע כי הסכום לו זכאי העותר, לאחר קיזוז חובותיו לאגודה עומד על סך של 1,760 ש"ח.

           בנוסף, קבע המפרק כי קיימת בידיו תשתית מספקת בדבר אחריותו של העותר לחובות האגודה ולפירוקה בכדי להגיש לרשם בקשה להפעיל את סמכותו מכוח סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות להורות לעותר להחזיר כספים לאגודה. להשלמת התמונה יצוין כי בקשה כאמור הוגשה לבסוף ביום 16.12.2014, והרשם נעתר לה אך חייב את העותר בסכום נמוך מזה שהתבקש. ערעור העותר ליועץ המשפטי למשרד התמ"ת התקבל חלקית והסכום הופחת, כך שלבסוף חויב העותר לשלם סך של 20,000 ש"ח. בקשה לעיון מחדש שהגיש המפרק נדחתה ביום 7.9.2016.

4. החלטתו של המפרק לדחות את תביעות החוב היא הניצבת במרכז העתירה בבג"ץ 5945/14 (להלן: החלטת המפרק). בעקבותיה פנה העותר מספר פעמים לרשם בבקשות שונות הנוגעות אליה ומשאלה נדחו הוגשה העתירה (להלן: העתירה הראשונה). בתמצית, ביום 31.10.2013 פנה העותר אל הרשם בבקשה אשר בה העלה טענות שונות לגבי הליך הפירוק ולגבי החלטת המפרק. בין היתר הלין על כך שלא היה מיוצג שהליך בפני המפרק, ושבהחלטת המפרק נקבעו קביעות כנגדו אף שההליך נפתח בתביעת חוב מטעמו. בשולי הבקשה לרשם ביקש העותר הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המפרק – מועד העומד על פי דין על 60 יום (סעיף 48(5) לפקודת האגודות השיתופיות; תקנה 34 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד-1984).

5. ביום 22.12.2013 דחה הרשם את בקשת העותר (להלן: החלטת הרשם הראשונה). נקבע כי לאחר החלטת היועץ המשפטי של משרד התמ"ת לדחות את הערעור שהגיש העותר כנגד צו הפירוק, אין עוד מקום לפתיחת ההליכים שקדמו לו, וכי מכל מקום לא הייתה מניעה שהעותר יהיה מיוצג על ידי עורך דין לו היה בוחר בכך. אשר להליכים בפני המפרק שקדמו להחלטתו הנזכרת, קבע הרשם כי לעותר הייתה אפשרות מלאה לשטוח את טענותיו בצורה מלאה, והוא השתתף בשש ישיבות בפני המפרק – ונעדר מאחת מבחירתו – ואך הגיש עשרות מסמכים. כמו כן, נדחתה הבקשה להארכה מועד, לאחר שנמצא כי היא נועדה לשמש "קו הגנה שני" וכי לא נטען כל נימוק שיש בו כדי להצדיק ארכה.

           בהמשך לכך, נתן המפרק ביום 19.2.2014 צו תשלום בפירוק כלפי העותר וכלפי גרושתו לתשלום יתרת חובם כפי שמופיע בספרי האגודה (להלן: צו התשלום).