בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
5899-16
21/08/2016
|
בפני השופטים:
1. י' עמית
2. צ' זילברטל
3. נ' סולברג
|
| - נגד - |
העותרים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלונית
4. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר
עו"ד מיכל פומרנץ
|
המשיבים:
1. המפקד הצבאי באזור גדה המערבית
2. היועץ המשפטי לאיו"ש
עו"ד אבי מיליקובסקי
|
| פסק-דין |
השופט צ' זילברטל:
עתירה המופנית נגד צו החרמה והריסה שהוציא המשיב 1 (להלן: המשיב) ביחס לבית המגורים בו מתגוררות העותרות הנמצא בישוב דורא, סמוך לעיר חברון (להלן: הצו). העותרות 3-1 (להלן: העותרות) הן אשתו ובנותיו הקטינות של מ. ע. א. א. (להלן: א.) אשר ביצע ביום 1.7.2016 יחד עם מ. א. (להלן: א.) פיגוע ירי מרכב חולף במהלכו נרצח הרב מיכאל מ. ז"ל ונפצעו אשתו וילדיו.
רקע
כעולה מתגובת המשיב, א. נעצר ביום 4.7.2016 וזמן קצר לאחר תחילת חקירתו הודה בביצוע הפיגוע יחד עם א. (אשר מצא את מותו במהלך ניסיון של כוחות הביטחון לעצרו). בהודאתו תיאר א. כיצד התכוננו השניים לביצוע הפיגוע באמצעות איסוף מודיעין על הציר ורכישת הנשק כשלושה חודשים קודם לכן. מחקירתו של א. עולה עוד כי ביום הפיגוע נסעו השניים ברכבו של א. כשברשותם שני רובי קלצ'ניקוב, ומשזיהו את רכבה של משפחת מ., עקף א. את הרכב מצדו השמאלי. בשלב זה החל א. בירי מאסיבי לעבר רכבה של משפחת מ.. לאחר ביצוע הירי והתהפכות רכב המשפחה, עצרו המחבלים את רכבם וא. ניגש לבצע "וידוא הריגה", אך לאחר ירי של קליע אחד, נאלץ לחזור לרכבו והשניים נמלטו מזירת האירוע.
בתגובת המשיב נטען עוד כי מעורבותו של א. בפיגוע נסמכת לא רק על עדותו אלא גם על כך שהסגיר את הנשק ואת הרכב באמצעותם בוצע הפיגוע ועל ממצאים פורנזיים שנמצאו בזירה. נטען, כי על פי הראיות המנהליות שבידי המשיב אין כל ספק שא. הוא זה שביצע בצוותא עם א. את הפיגוע האכזרי.
- לרקע האמור, החליט המשיב להפעיל את סמכותו לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנה 119), להחרים ולהרוס את המבנה שבו התגורר א., וביום 22.7.2016 מסר המשיב לעותרות הודעה בדבר כוונתו זו. בהודעה צוין כי מלבד הודאתו של א., קיימות ראיות חיצוניות המבססות את מעורבותו בפיגוע. עם זאת, צוין, כי הוטל (באותה עת) צו איסור פרסום גורף ביחס לפרטי החקירה.
- ביום 26.7.2016 הגישו העותרות השגה נגד הכוונה להחרים ולהרוס את ביתן, בה טענו כי מהודעת המשיב לא ניתן ללמוד על מעורבותו של א. במעשים המיוחסים לו. כן נטען כי המשפחה לא ידעה על כוונותיו של א. לבצע את הפיגוע, ולא יכלה לצפותם. העותרות טענו גם טענות כלליות ביחס לשימוש בתקנה 119, אשר לטענתן, נוגדת את המשפט הבינלאומי, אינה אפקטיבית ואינה מידתית.
- ביום 28.7.2016 דחה המשיב את השגת העותרות, וכן העביר לידיהן אמרות מתוך חקירתו של א. מהן, כך נטען, ניתן ללמוד כי המחבל היה מעורב באופן ממשי בביצוע הפיגוע (וזאת לאחר שהוסרה המגבלה על פרסום פרטי החקירה). כמו כן, המשיב מסר לעותרות צו החרמה והריסה של הבית בדורא. המדובר במבנה חד קומתי, בן חמישה חדרים, מטבח ושירותים, המצוי בבעלותו של א., ובו התגורר עם העותרות. על-פי הקבוע בצו, כל המבנה ייהרס.
- העתירה דנא מופנית נגד הצו, ובגדרה ביקשו העותרות כי יינתן צו ביניים להשהיית ביצוע צו ההריסה עד לסיום ההליכים. בהחלטה מיום 2.8.2016 ניתן על-ידי השופטת א' חיות צו ארעי המורה למשיב להימנע מהחרמת והריסת בית העותרות עד למתן החלטה אחרת בעתירה. ביום 16.8.2016 התקיים הדיון בעתירה.
העתירה דנא
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת