אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ 5141/16 ואח' מוחמד מוסא מחאמרה ואח' נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח'

בג"ץ 5141/16 ואח' מוחמד מוסא מחאמרה ואח' נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח'

תאריך פרסום : 28/07/2016 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים כבית משפט גבוה לצדק
5141-16, 5506-16
24/07/2016
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. א' שהם


- נגד -
העותרים:
1. בבג"ץ 5506/16:אחמד מוסא מחאמרה
2. פאטמה עבדאללה שחאדה מחאמרה
3. חוסאם מחאמרה
4. סמיר אחמד מוסא מחאמרה
5. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר
6. בבג"ץ 5141/16: מוחמד מוסא מחאמרה
7. אבראהים מוסא מחאמרה
8. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

עו"ד לביב חביב
עו"ד מיכל פומרנץ
עו"ד נועה עמרמי
עו"ד אנו דעואל לוסקי
המשיבים:
1. בבג"ץ 5506/16: מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית
2. היועץ המשפטי לאיו"ש
3. בבג"ץ 5141/16: מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית
4. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד אבישי קראוס
עו"ד אבינועם סגל-אלעד
פסק-דין


 
השופט א' שהם:

  1. ביום 8.6.2016, התרחש פיגוע רצחני במתחם "שרונה" בתל אביב, שבו נרצחו ארבעה ישראלים, ונפצעו 41 אזרחים, בדרגות פציעה שונות. היה זה הפיגוע הקשה והקטלני ביותר מאז החל גל הפיגועים הנוכחי.

 

  1. עניינן של העתירות שלפנינו הוא בהוצאת צווי החרמה והריסה מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנה 119 או התקנה), בנוגע לשני מבנים הממוקמים בכפר יטא שבאזור חברון (להלן: הכפר), בהם התגוררו מבצעי הפיגוע. המדובר בקומה השנייה במבנה בכפר, שם התגורר חאלד מוחמד מוסא עיד מחאמרה (להלן: חאלד), שהוא בנו של העותר 1, ואחיינו של העותר 2 בבג"ץ 5141/16; ושתי קומות, הראשונה והשלישית, במבנה בחרבת רקעה, אשר ממוקם בסמוך לכפר. בקומה השלישית התגורר מחמד אחמד מוסא עיד מחאמרה (להלן: מחמד), אשר הינו בן דודו של חאלד, וכן בנם של העותרים 2-1 ואחיהם של העותרים 4-3 בבג"ץ 5506/16. צו ההחרמה וההריסה בבג"ץ 5141/16 הוצא ביום 22.6.2016, וצו ההחרמה וההריסה בבג"ץ 5506/16 הוצא ביום 6.7.2016, שניהם על ידי האלוף רוני נומה, מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון (להלן: המפקד הצבאי). בכל אחד מהצווים נכתב, בין היתר, כי "צעד זה ננקט הואיל והנדון, ביצע ביום 8.6.16 בצוותא עם מחבל נוסף, פיגוע ירי בעיר תל אביב, בה רצחו ארבעה בני אדם" [פסקה זו מופיעה בשני הצווים, מאחר שכאמור חאלד ומחמד היו מעורבים באותו פיגוע במתחם "שרונה" בתל אביב].

 

העתירות

 

  1. העתירות שלפנינו הוגשו על-ידי בני משפחותיהם של כל אחד משני המפגעים, אשר להם זיקה למבנים שכלפיהם הוצאו הצווים, שנזכרו לעיל.העותרת 3 בבג"ץ 5141/16, והעותרת 5 בבג"ץ 5506/16, היא עמותה רשומה "המוקד להגנת הפרט", המיוצגת, כמו גם העותרים, על-ידי עו"ד לביב חביב, בבג"ץ 5141/16, ועל ידי עוה"ד נועה עמרמי, מיכל פומרנץ ואנו דעואל לוסקי, בבג"ץ 5506/16. העותרים טוענים כי דין החלטותיו של המפקד הצבאי, מושא צווי ההחרמה וההריסה, להתבטל, ובהקשר זה הועלו על ידם טענות עקרוניות-כלליות, כמו גם טענות הנוגעות לנסיבותיו הפרטניות של כל אחד מהמקרים. אפרט בקצרה את הטיעונים העקרוניים שבאו לידי ביטוי בעתירות, ולאחר מכן אעמוד על טענותיהם הפרטניות של העותרים.

 

טענות עקרוניות שהועלו בשתי העתירות

 

  1. במישור העקרוני נטען, בשתי העתירות שלפנינו, כי תקנה 119 סותרת את המשפט הבינלאומי ההומניטרי, המהווה את הבסיס הנורמטיבי הבלעדי להפעלת סמכויותיו של המפקד הצבאי בשטח כבוש. זאת, תוך הפרה של מספר עקרונות מרכזיים במשפט הבינלאומי, ובפרט האיסור על ענישה קולקטיבית. העותרים הפנו, בין היתר, לסעיפים 33 ו-53 לאמנת ג'נבה הרביעית (להלן: האמנה), לסעיף 75 לפרוטוקול הראשון לאמנה, וכן לתקנות 46 ו-50 לתקנות האג, אשר אוסרים על הטלת ענישה קולקטיבית ועל הריסת בתים ורכושם של מוגנים. העותרים התבססו בנוסף, על הוראות שונות באמנות האו"ם, כגון האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, והאמנה בדבר זכויות חברתיות וכלכליות, האוסרות אף הן, לשיטתם של העותרים, על נקיטת צעדי ענישה קולקטיביים, כדוגמת השימוש בתקנה 119. עוד נטען, כי הקביעות שנעשו על ידי בית משפט זה בבג"ץ 434/79 סחוויל נ' מפקד איזור יהודה ושומרון,פ"ד לד(1) 464 (1979), ובבג"ץ 897/86 ג'אבר נ' אלוף פיקוד המרכז, פ"ד מא(2) 522 (1987), לפיהן "הסמכות לפי תקנה 119 הנ"ל היא בגדר משפט מקומי, הקיים והחל באזור יהודה ושומרון, שלא נתבטל בזמן השלטון הקודם או בעת השלטון הצבאי, ולא הובאו לפנינו טעמים משפטיים, שעל יסודם יש לראותו כבטל עתה" – הן שגויות מבחינה משפטית. זאת שכן, לשיטת העותרים, דין מקומי, לרבות תקנה 119, אינו יכול לגבור על כללי הדין הבינלאומי. העותרים תומכים את טענותיהם במישור העקרוני בחוות דעת שניתנה על ידי מומחים משפטיים, כמו: פרופ' יובל שני; פרופ' מרדכי קרמניצר; פרופ' ארנה בן נפתלי; ופרופ' גיא הרפז.

 

  1. העותרים הוסיפו וטענו, כי השימוש בתקנה 119 להריסת בתי חשודים בפעילות חבלנית, אינו מידתי, שכן אמצעי זה גורם לפגיעה באזרחים חפים מפשע החיים באותו בית, ובפרט כאשר ילדים קטנים מתגוררים בבתים אלו. חוסר המידתיות מתעצמת, לטענתם של העותרים, שעה שהוכח כי האמצעי של הריסת בתים אינו יוצר את ההרתעה המיוחלת – היינו הרתעת מפגעים בכוח ובפועל מלבצע פיגועים נוספים. למעשה, כך גורסים העותרים, הריסת הבתים משיגה את התוצאה ההפוכה, קרי, "הגברת העוינות והשנאה".

 

טענה נוספת שהיתה בפי העותרים, היא כי המשיב מתעלם מחובתו לבחון, מעת לעת, את מידת היעילות בשימוש בתקנה 119, כמו גם קיומו של קשר רציונלי בין השימוש בתקנה לבין ההרתעה המבוקשת. נטען בנוסף, כי הרשעתם וענישתם של חאלד ומחמד בהליכים הפליליים אשר מתקיימים נגדם, מהווים אמצעי הרתעה מספיקים, ואין צורך לעשות בעניינם שימוש גם בתקנה 119. לבסוף, במסגרת הטענות העקרוניות, הועלתה טענת אפליה בהפעלת הסמכות, בין תושבים פלסטינים לבין מפגעים יהודים, כדוגמת רוצחי מחמד אבו חדיר ורוצחי בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, שביתם לא נהרס.

 

העתירה בבג"ץ 5141/16 – טענות פרטניות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ