בג"ץ 4973-15 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

השופט נ' סולברג:

רקע

1. העותרת היא אלמנתו של מר י' י' ז"ל (להלן: "המנוח") שהיה עובד חברת "דן" משנת 1965 ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 2002. מיום פרישתו לגמלאות קיבל המנוח קצבת זקנה חודשית מקרן הגמלאות של חברי דן (להלן: "הקרן").

2. העותרת נישאה למנוח בשנת 1970, ונולדו להם שלושה ילדים. העותרת לוקה במחלת נפש, נזקקת לטיפול תרופתי שוטף, ואף אושפזה מספר פעמים במרוצת השנים. משנת 1997 התגוררו השניים בדירות נפרדות. עם זאת, בני הזוג לא התגרשו מעולם, ולא היו להם בני זוג אחרים.

3. ביום 28.10.2007 חתם המנוח על תצהיר בו הוא מתאר כי החל מיום 30.5.1997 העותרת והוא "חיים בנפרד וכל אחד מאתנו מנהל משק בית בנפרד, ולכל אחד מאתנו חשבון בנק על שמו ואין לנו חשבון משותף מאז ההפרדה". עוד נאמר בתצהיר כי הוא "נועד להצגה לפני כל רשות ציבורית בין ממלכתית, בין עירונית ובין אחרת".

4. ביום 27.4.2011 נפטר המנוח, מבלי להשאיר אחריו צוואה. העותרת פנתה לבית הדין הרבני לקבלת צו ירושה. בית הדין נעתר לבקשתה, וביום 17.11.2011 הוצא צו ירושה, שבו נקבע כי היא יורשתו היחידה של המנוח. העותרת פנתה לביטוח הלאומי בבקשה לקבל קצבת שארים, וביום 25.10.2011 אושרה תביעתה. בהתאם, היא מקבלת מאז קצבת שארים כאלמנת המנוח.

5. בד בבד עם פנייתה לבית הדין הרבני ולמוסד לביטוח לאומי, פנתה העותרת גם לקרן, בבקשה לקבל קצבת שארים. ביום 11.9.2011 דחתה הקרן את הבקשה בטענה שהעותרת אינה עונה על הגדרת 'אלמנת בר קצבה' שבתקנון הקרן.

6. ביום 19.1.2012 הגישה העותרת לבית הדין האזורי לעבודה המרצת פתיחה, בה עתרה למתן סעד הצהרתי, לפיו היא זכאית לקצבת שארים מן הקרן. בהסכמת הצדדים הועברה התובענה לדיון בסדר דין רגיל.

עיקרי המחלוקת בין הצדדים

7. תקנון הקרן קובע כי 'אלמנת בר קצבה' זכאית לקצבת שארים. על-פי הגדרת התקנון, 'אלמנת בר קצבה' היא: