בג"ץ 3777/15, 3787/15 הינו זיאד ואח' נ' ראש המטה הכללי ואח'

הנשיאה מ' נאור:

           לפנינו שתי עתירות שעניינן בהחלטת הרמטכ"ל לסגור את גדוד מספר 299, גדוד "חרב" (להלן: הגדוד), שחייליו הם בני העדה הדרוזית.

רקע והשתלשלות ההליכים

1. בחודש מאי 2015 החליט הרמטכ"ל, באישור שר הביטחון (להלן: המשיבים), לסגור את הגדוד ולשלב בהדרגה את בני העדה הדרוזית בכל יחידות צה"ל, בדומה ליתר המועמדים לשירות ביטחון מהאוכלוסייה הכללית. בעקבות החלטה זו הוגשו בחודש יוני 2015 שתי העתירות שבכותרת, שבגדרן התבקש בית משפט זה לתת צו על-תנאי שיורה למשיבים לחזור בהם מהחלטתם על פירוק הגדוד, ולחלופין שיחייבם להותיר את הגדוד במסגרת ייחודית צבאית אחרת שתשמור על צביונו של הגדוד.

2. ביום 21.9.2015 התקיים בפנינו דיון על-פה בעתירות, שבסופו הורינו למשיבים להגיש בתוך מספר חודשים דו"ח שיתייחס לנקודות שנותרו במחלוקת בין הצדדים, וממנו יעלה, בין השאר: מהו הפתרון לחיילים שההשתלבות קשה עליהם; כיצד תישמר מורשת הגדוד; ומהן הוראות המעבר לגבי חיילים המשרתים כעת בגדוד.

3. ביום 25.2.2016 הגישו המשיבים את תגובתם המשלימה, במסגרתה התייחסו לשלוש הסוגיות שתוארו לעיל. תחילה, עמדו המשיבים בהרחבה על אופן השילוב של בני העדה הדרוזית העלולים לחוות קשיים בגיוסם לצה"ל, ופירטו את תכנית העבודה שגיבשו, שנועדה לאפשר טיפול מיטבי במתגייסים אלו. במסגרת זאת, גובש מענה לצרכים הייחודיים, כגון פערי התרבות והשפה, למי שנזקקים לכך מקרב המתגייסים בני העדה הדרוזית; נערכו פעולות הסברה ושיחות עידוד בקרב בני העדה על ידי רשויות הגיוס; בוצעו תהליכי הכנה לגיוס לצה"ל; עודכן המנגנון לחישוב "ציון ההתאמה" לקצונה לבני העדה; בוצעו ימי "צו ראשון" למועמדים לשירות מקרב בני העדה במסגרת אורגנית; ונערכו פעולות לשימור שיעורי המיצוי לתפקידי פיקוד וקצונה לחיילים בני העדה.

4. בהמשך, הציגו המשיבים את תכנית העבודה לשימור מורשת הגדוד, בגדרה הושם דגש על מתן טיפול מיטבי בבני המשפחות השכולות של הגדוד. בתוך כך, תואר כי גדוד המילואים 8135 אשר היה מאויש עד כה על ידי המשתחררים מגדוד 299 שינה את מספרו ל-299; הוחלט על הוצאת ספר מורשת לסקירת פועלו של הגדוד; מתוכנן להיבנות חדר הנצחה קבוע; ישנו תהליך עיצוב תג יחידה חדש שיבטא גם את סימן ההיכר של גדוד 299; המשפחות השכולות של חללי גדוד 299 שולבו עם המשפחות השכולות של חיילי חטיבה 300, ועוד.

5. לבסוף, פירטו המשיבים אודות המענה שיינתן ל"דור המעבר", דהיינו חיילי החובה והקצינים והנגדים ששירתו בגדוד טרם פירוקו. בכלל זאת, הבהירו המשיבים כי חיילי החובה ששירתו בגדוד בעת סגירתו שובצו ביחידות צבאיות אחרות, תוך שמירה על הצרכים הייחודיים של בני העדה הדרוזית. מעל 80% מהחיילים ששירתו כלוחמים בגדוד נותרו בתפקידי לחימה, והיתר הועברו ליחידות שונות בצה"ל בייעוד שאינו לחימה, תוך התחשבות בבקשותיהם הפרטניות. בנוסף, המשיבים דיווחו כי נשמר שיעור היציאה לפיקוד שהיה קיים בגדוד לפני פירוקו. ביחס לקצינים והנגדים, תואר כי לכל הקצינים והנגדים נמצא שיבוץ חדש, בין אם שירתו בגדוד או היו בהכשרה בעת פירוקו. במהלך השנתיים הקרובות יבצעו גורמי הסגל בזרועות השונות בהם שובצו הקצינים והנגדים מעקב ובקרה אחר השתלבותם.

6. ביום 28.2.2016 ביקשתי את תגובת העותרים לתגובתה המשלימה של המדינה. העותרים בבג"ץ 3777/15 ציינו כי "אכן מצביעה תגובת המשיבים על צעדים רבים שיכול ויהיה בהם כדי 'לפצות' את צעירי העדה הדרוזית על פירוק הגדוד" (סעיף 2 לתגובת העותרים מיום 7.3.2016), אולם קבלו על כך כי "לא נמצא בתגובה מענה למתן פתרון לאותם צעירים שיתקשו להשתלב חברתית עם אחיהם היהודים ביחידות הצבא השונות" (סעיף 4 לתגובה). לפיכך, ביקשו העותרים בבג"ץ 3777/15 שהמשיבים יבחנו אפשרות להקמתה של פלוגה מצומצמת לבני העדה הדרוזית, שתאפשר שילוב הדרגתי של בני העדה שעלולים להיתקל בקשיי הסתגלות חברתיים לאור פערי השפה והרקע. העותרים בבג"ץ 3787/15 הצטרפו לתגובת העותרים בבג"ץ 3777/15, תוך שהוסיפו שתגובת המשיבים לא נותנת מענה הולם גם לאפשרות הפגיעה בפוטנציאל היציאה לקצונה של בני העדה, ולסוגיית שימור מורשת הגדוד והקשר עם משפחות החללים.