בג"ץ 3335-15 פלוני נ' פלונית ואח'

השופט א' שהם:

1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה התבקשנו לבטל את פסק דינו של המשיב 2, בגדרו נקבע כי המשמורת הקבועה על בתם הקטינה של העותר והמשיבה 1 תמסר לידי המשיבה 1, וזאת תוך 15 ימים ממועד מתן פסק הדין. העתירה כוללת בקשה למתן צו ביניים אשר יעכב את ביצוע פסק דינו של המשיב 2, וזאת עד להכרעתו של המשיב 3 בערעורו של העותר על פסק דין זה.

תמצית העתירה והרקע להגשתה

2. העותר והמשיבה 1 הינם הורי הקטינה, ילידת 10.7.2013, אשר מתגוררים בנפרד מאז לידתה. עם הולדת הקטינה, חלה התדרדרות במצבה הנפשי של המשיבה 1, הסובלת מהפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה), והיא אושפזה במרכז לבריאות הנפש "גהה", לתקופה קצרה. מאז הלידה טיפל העותר בקטינה, ובהתאם לתסקיר שירותי הרווחה, קבע המשיב 2 כי המשמורת הזמנית על הקטינה תמסר לעותר. במסגרת הסכם גירושין שאושר על ידי המשיב 2, בתחילת שנת 2014, נקבעו למשיבה 1 הסדרי ראייה עם הקטינה, וכן הוסכם כי הצדדים יפנו במשותף לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית אודות מצבה של המשיבה 1 והמלצות בסוגיית המשמורת.

3. ביום 30.4.2015, הכריע המשיב 2 בשאלת המשמורת הקבועה של הקטינה. במסגרת פסק דינו, ולאחר שנתן דעתו לעקרון טובת הילד, שלפיו ככלל, "טובת הבת אצל אמה לעולם", פרט המשיב 2 את חוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה בעניינה של המשיבה 1, הקובעת כי "מבחינת מצבה הנפשי הנוכחי [...] אין להטיל (על המשיבה 1 – א.ש.) כל מגבלה [...] בעניין משמורת והסדרי ראיה עם בתה", וכי לא נשקפת מסוכנות מצדה של המשיבה 1 כלפי הבת. עוד התייחס המשיב 2 לבדיקת המסוגלות ההורית, שנערכה למשיבה 1 ולעותר גם יחד,ממנה עולה מסקנה חד משמעית, כי המשיבה 1 היא המשמורנית הטובה ביותר עבור הקטינה, וזאת בהשוואה לעותר.

           לאור חוות הדעת ומסקנות בדיקת המסוגלות ההורית, שהמשיב 2 לא מצא לפקפק בהן, נדחתה טענתו העיקרית של העותר, לפיה הענקת המשמורת הקבועה למשיבה 1 תעמיד בסכנה את שלומה ובריאותה של הקטינה. לפיכך, נפסק כי המשמורת הקבועה על הקטינה תעבור לרשותה של המשיבה 1, וזאת תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין.

           יחד עם זאת, ועל מנת להפיג את החשש מפני התפרצות נוספת של המחלה ממנה סובלת המשיבה 1, על ההשלכות הכרוכות בכך, הורה המשיב 2 למשיבה 1, בין היתר, להמשיך בטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בו החלה, ולהבדק אצל פסיכיאטר כל שלושה חודשים לפחות. שירותי הרווחה נדרשו, במסגרת פסק הדין, לפקח על ביצוע האמור; לעקוב אחר מצבה של הקטינה; ולקבוע בהקדם הסדרי ראיה של הקטינה עם העותר.