בג"צ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
2060-15
20/07/2015
|
בפני השופטים:
ח' מלצר
|
| - נגד - |
העותרים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
עו"ד מאג'יד חמדאן
|
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
2. מתאם הפעולות בשטחים
3. שר הפנים
4. הממונה על ביקורת הגבולות
עו"ד מוריה פרימן
|
| פסק-דין |
השופט צ' זילברטל:
- העותרת 2 (להלן: העותרת) נשואה לעותר 1 (להלן: העותר), תושב היישוב אלעיזריה בתחום הרשות הפלסטינית (להלן: הרשות). העותרים 5-3 הם ילדיהם הקטינים. עניינה של העתירה בבקשת העותרים להתיר את כניסת העותרת יחד עם העותר 5 לאזור יהודה ושומרון (להלן: האזור), כדי שיתאפשר להם לחזור לבית המשפחה באלעיזריה.
העותרים טוענים, כי נישאו זה לזו באזור בשנת 2006, העותר הוא תושב האזור והעותרת בעלת דרכון של ארצות הברית, שם נולדה. כפי שיובהר בהמשך, לעותרת גם דרכון ירדני, כשלעובדה זו נודעת משמעות.
עוד נטען בעתירה, כי העותרת נכנסה לאזור טרם נישואיה, לאחר שקיבלה אשרת ביקור, שהוארכה מעת לעת. לטענת העותרים, בתאריך 5.11.2008 הגישו במשרד לעניינים אזרחיים של הרשות בקשה לאיחוד משפחות באזור. נראה כי הליך זה לא הניב תוצאות כלשהן. בשלב מסוים לאחר מכן יצאה העותרת עם ילדיה מהאזור לצורך ביקור אצל בני משפחתה בארצות הברית. להפתעת העותרים, ביום 26.10.2013, כאשר ביקשו העותרת ומי מילדיה לשוב לאזור דרך מעבר הגבול "ערבה" שבין ישראל לבין ממלכת ירדן, סורבה כניסתה.
- לאחר שבקשות שהוגשו למשיב 2 במטרה לאפשר לעותרת להיכנס לאזור נדחו, הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 1852/14, להלן: העתירה הראשונה), בה עתרו לסעד דומה לסעד המתבקש עתה.
מהתגובות שהגישו המשיבים לעתירה הראשונה עלה, כי במספר הזדמנויות בעבר הגיעה העותרת לאזור דרך שטח ישראל תוך שהזדהתה באמצעות ארבעה דרכונים אמריקניים שונים ומבלי שהיא מוסרת כי היא אוחזת גם בדרכון ירדני. נראה כי על יסוד כך קיבלה בתחילה היתרי שהיה. בתוך כך, כאשר בשנת 2007 סורבה כניסתה של העותרת לישראל, הוגשה על ידי העותרים 1 ו-2 עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (עת"מ 222/07). כעולה מפרוטוקול הדיון בעתירה, הכניסה סורבה מטעמים של חשש להשתקעות (נוכח נישואי העותרים קודם לכן), אך לבסוף הוסכם לאפשר את כניסתה של העותרת לתקופה של חודשיים בלבד, בהפקדת ערבות בסך 25,000 ש"ח להבטחת יציאתה בתום התקופה.
בהמשך, שהות העותרת באזור, עובר ליציאתה לביקור הנזכר לעיל בארצות הברית, היתה שלא כדין, ומטעם זה סורבה כניסתה ב-26.10.2013.
בתגובת המשיבים לעתירה הראשונה הוסבר עוד, כי בהיות העותרת אזרחית ירדן, כפי שהתברר רק בשלב מאוחר יותר ולאחר שכניסתה סורבה בשנת 2013, ובהתבסס על "נוהל מדיניות המעבר לאיו"ש דרך ישראל", שגובש על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועל ידי ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ (להלן: הנוהל), כמו גם על הוראות סעיפים 28(11), 28(13) ו-28(14) לנספח האזרחי להסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, תתאפשר כניסת העותרת לאזור רק לאחר שתוגש לרשות בקשה לרישיון ביקור באזור. על פי הנוהל, ככל שהרשות מוצאת לנכון לעשות כן, מועברת על ידה הבקשה לצד הישראלי לשם קבלת אישורו והנפקת הרישיון. מסלול זה נדרש, במקרה של זר המחזיק (גם) בדרכון ירדני, הן לקבלת רישיון ביקור לשלושה חודשים (על פי הוראות הנוהל) והן לקבלת רישיון לצורך איחוד משפחות (מכח סעיף 28(11) לנספח האזרחי להסכם הביניים). במקרה הנדון הרשות לא העבירה לישראל כל בקשה בעניינה של העותרת.
- נוכח מצב הדברים האמור נמחקה ביום 4.9.2014 העתירה הראשונה, כשבית משפט זה, מפי השופטים א' רובינשטיין, ח' מלצר ו-נ' סולברג, פסק כדלהלן: