בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
1802-16,1817-16
12/04/2016
|
בפני השופטים:
1. י' עמית
2. צ' זילברטל
3. ע' ברון
|
| - נגד - |
העותרים:
1. העותרים בבג"ץ 1802/16:1.סלים אבו גוש2.צאבר אבו גוש3.סאלם אבו גוש4.עאיד אבו גוש 5.המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר זלצברגר
2. העותרים בבג"ץ 1817/16:
1. מחמד אבו גוש2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר זלצברג
עו"ד לאה צמל
עו"ד לביב חביב
|
המשיב:
בבג"ץ 1802/16
ובבג"ץ 1817/16:
מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עו"ד מיליקובסקי
|
| פסק דין |
שתי עתירות שהוגשו כנגד צו החרמה והריסה שהוצא לדירת המפגע, חסין מוחמד אבו גוש (להלן: המפגע) מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנה 119).
- ביום 25.1.2016 חדר המפגע בצוותא עם מפגע נוסף בשם איברהים עלאן ליישוב בית חורון, ודקר למוות את שלומית קריגמן ז"ל. השניים המשיכו להתקדם בתוך היישוב, כשהם משליכים בדרכם מטעני צינור, ודקרו ופצעו עוברת אורח נוספת. בהמשך נורו השניים בידי מאבטחים שהגיעו למקום. האירוע זכה לתהודה לאחר ששני המפגעים ניסו להיכנס למיני-מרקט ביישוב, אך נהדפו על ידי בעל המקום בעגלת קניות, כפי שהונצח במצלמות האבטחה במקום.
- המפגע הוא יליד 1999, בן 17 במועד האירוע, והתגורר עם משפחתו בדירה בקומה שניה במבנה מגורים במחנה הפליטים בקלנדיה (להלן: הדירה). כפי שעולה מתגובת המדינה, הריסת הדירה אמורה להתבצע באופן ידני על ידי הריסת מחיצות הדירה, ולאחר מכן ימולא חלל הדירה בגדר תיל ובחומר מוקצף מסוג פוליאוריתן דו קומפוננטי, וזאת על מנת למנוע נזקים לדירות סמוכות.
משכך, אקדים ואומר כי יש לדחות על הסף את עתירתם של העותרים 4-1 בבג"ץ 1802/16, שהם הבעלים של דירות הסמוכות לדירה, אשר עתרו בטענה כי קיים חשש שעקב ההריסה יגרם נזק לדירותיהם שלהם.
ענייננו מתמצה אפוא בעתירתם של בני משפחתו של המפגע בבג"ץ 1817/16. כפי שעולה מהעתירה, בדירה מתגוררים הוריו של המפגע וששת אחיו.
- העותרים חוזרים על הטענות העקרוניות הנוגעות להריסת בתים, ובדיון שבפנינו הוסיפו וטענו לגילו הצעיר של המפגע, שהיה קטין בן 17 בעת ביצוע המעשה. עוד נטען, כי מאחר שמדובר במחנה פליטים קלנדיה, והקרקע היא בבעלותה של אונר"א, הרי שיש לקחת אף זאת בחשבון.
- העותרים חזרו והעלו בפנינו את הטענות העקרוניות הנוגעות לעצם השימוש בתקנה 119. אין בדעתי להאריך בנושאים אלה ואחזור ואומר כי "לא כל אימת שבית משפט זה דן בעתירה שעניינה תקנה 119 לתקנות ההגנה, יש להידרש מבראשית לנושא העקרוני של עצם הסמכות להוציא צווי החרמה והריסה על פי תקנה זו" (בג"ץ 8150/15 אבו ג'מאל נ' מפקד פיקוד העורף פס' 6 והאסמכתאות שם (22.12.2015)).
מני אז ניתנו מספר פסקי דין נוספים, שגם במסגרתם נדחו טענות דומות במישור העקרוני (בג"ץ 8567/15 ו-8782/15 חלבי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (28.12.2015); בג"ץ 967/16 ו-968/16 חרוב נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (14.02.16); בג"ץ 1014/16 סקאפי נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, בפס' 11 (28.2.2016); ודנג"צ 1773/16 סקאפי נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית (2.3.2016); בג"ץ 7040/15 חמאד נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פס' 17 והאסמכתאות שם (12.11.2015). מנגד, ראו דעתו של השופט מ' מזוז בבג"ץ 1125/16 חמד מרעי נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית (31.3.2016) (להלן: עניין מרעי)).
- אבחן אפוא את הטענות הפרטניות במקרה שבפנינו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת