אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"צ דחה עתירת דרוזים וצ'רקסים לשוויון זכויות מלא

בג"צ דחה עתירת דרוזים וצ'רקסים לשוויון זכויות מלא

תאריך פרסום : 22/11/2009 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
7178-08
18/11/2009
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. א' רובינשטיין
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
פורום ראשי המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל ועוד
עו"ד ח'יר סלמאן
הנתבע:
1. ממשלת ישראל
2. ראש ממשלת ישראל

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        זוהי עתירה שהוגשה על ידי פורום ראשי המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל, עמותת "אלסדק" לשימור המורשת ולהגנה על זכויות הדרוזים בישראל, וכן 162 נציגים מהעדות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל, בהם ראשי מועצות מקומיות, קציני צבא ומשטרה בכירים, ובעלי מקצועות שונים, בהם רופאים ועורכי דין.

           העתירה מופנית כנגד ממשלת ישראל וראש ממשלת ישראל.

2.        עניינה של העתירה בבקשת סעד המופנה כלפי המשיבים, ליתן טעם מדוע לא ימומש, הלכה למעשה, שוויון זכויות מלא וגמור לבני העדות הדרוזית והצ'רקסית בישראל. לצורך פירוט, מונים העותרים שורה ארוכה של עניינים המחייבים, לגישתם, מתן צווים כלפי המשיבים, ואלה עיקרם:

           מדוע לא בוצעו עד היום החלטות הממשלה בענין שוויון לאוכלוסיה הדרוזית; מדוע לא תונהג על ידי המשיבים מדיניות ברורה ומוצהרת של העדפה מתקנת לאוכלוסיה הדרוזית, אשר משמעה סגירת פערים שנפערו במשך שנים שיצרו קיפוח ואפלייה; מדוע לא תוחרג האוכלוסיה הדרוזית מהקיצוצים התקציביים המושתים על ידי הממשלה חדשות לבקרים, בשל הצורך בסגירת פערים ובקיום מדיניות של העדפה מתקנת; מדוע לא יפעלו המשיבים להקמת מנגנון אשר יבטיח שוויון לאוכלוסיה הדרוזית, אשר תפקידו יהיה לבדוק את הצרכים האמיתיים של אוכלוסיה זו, ועל פיהם יוקצו המשאבים, ותונהג מדיניות שתבטיח את יישום התכניות עד למימוש השוויון בכל התחומים; מדוע לא תיערך בחינה מחודשת שתביא לשינוי בהתייחסות לדרך הקצאת המשאבים, ובמיוחד בנושא מענק האיזון לרשויות המקומיות הדרוזיות, וזאת כדי להבטיח שוויון מלא גם בענין זה, ואף העדפה מתקנת לצורך גישור על פני פערים של שנים. ולבסוף - מדוע לא יפעלו המשיבים להבטחת שוויון מלא לעדות הדרוזית והצ'רקסית, בין בכלים שלטוניים ומינהליים, ובין בייזום חקיקה הולמת במידת הצורך.

3.        העתירה פורשת את הרקע ההיסטורי של העדה הדרוזית, ואת ייחודה התרבותי; היא עומדת על נאמנותם של בני העדה למדינת ישראל, והשתתפותם במאמץ המלחמתי של ישראל. היא מצביעה על ההכרה שניתנה לעדה על ידי המדינה, ועל מעורבותה העמוקה בחיים הפוליטיים בישראל. מצד שני, העתירה עומדת על כך שטרם ניתנה תנופה מספקת לעדות בתחום הכלכלה, והדבר בולט במיוחד בתחומי  התיעוש והתיירות. עוד נטען כי מעורבות בני העדה הדרוזית בתפקידים בכירים בצבא, והתקדמותם בתחומים מקצועיים שונים ובהם - בשטחי הטכנולוגיה הגבוהה, במקצועות חופשיים, ובתחומי התרבות והרוח היא מרשימה ביותר. עם זאת, עדיין אין מעורבות מספקת לבני העדה הדרוזית בשירות הציבורי-ממשלתי. העותרים מציינים, כי הנסיון המשמעותי הראשון לפעול לשוויון בני העדה הדרוזית נעשה בהחלטת הממשלה 373 מיום 21.4.87, ולאחר מכן בהחלטה 1339 מיום 21.5.91, ובעקבותיהן נתקבלו החלטות ממשלה נוספות, שהאחרונה שבהן היא החלטה 412 מיום 31.8.06, שדברה בהקצאה של 447 מליון ש"ח למגזר הדרוזי עד לשנת 2009.

           העותרים טוענים, כי הקניית השוויון לדרוזים יושג בגישור הפערים הקיימים ובפעולה של העדפה מתקנת. החלטות שניתנו עד כה בתחום זה חסרו עבודת מטה מסודרת, ובדיקת צרכים מקיפה, שרק בהתקיימם ניתן להביא לבניית תכנית שתפתור את תופעת אי השוויון. לדברי העותרים, "בג"צ הוא הפורום המתאים לשמיעת טיעון המיעוט הקטן הזה, בהיותו שומר הסף של ערכי הדמוקרטיה וזכויות היסוד במדינה בה שולט רוב קואליציוני, שלדרוזים אין שום דרך אלקטורלית להשפיע עליו." העותרים תומכים את עתירתם בטיעון משפטי על משמעות השוויון במשפט, כזכות חוקתית העומדת לאדם בישראל. על פי העתירה, אי השוויון כלפי העדות הדרוזית והצ'רקסית מתפרש על תחומים רבים ביותר, ובהם תקציבי חינוך נמוכים מדי, מענק איזון לרשויות המקומיות שהוא נמוך מדי, שעורי ארנונה גבוהים מדי שאינם מאפשרים גבייה נרחבת, אי פיתוח אזורי תעשיה בכפרים הדרוזיים, הפקעת קרקעות נרחבת בכפרים הדרוזיים, ואי פיתוחן של תכניות מיתאר לישובים הדרוזיים. העותרים טוענים כי טיפול הממשלה בצרכים של העדות הללו אינו מספק, ומגיע כדי אי סבירות קיצונית.

           העותרים מבקשים את התערבותו של בית משפט זה לתיקון הקיפוח ואי השוויון שנגרם לעדות הדרוזית והצ'רקסית בישראל.

4.        נתנו דעתנו לתוכנה של העתירה, על הפרישה הרחבה של הרקע והסוגיות שהיא מעלה.

5.        העתירה מעלה סוגיה חשובה ביותר, שעניינה - מעמדן של העדות הדרוזית והצ'רקסית בישראל ביחס למגזרי אוכלוסיה אחרים, מבחינת יישום עקרון השוויון בתחומי חיים נרחבים, ובהתקיים אי שוויון כאמור - כיצד יש להתמודד עמו ולפותרו.

6.        העדות הדרוזית והצ'רקסית הינן איבר מאבריה של החברה הישראלית, ולהן חלק מהותי וחשוב ביותר בהבטחת חוסנה הצבאי והבטחוני של המדינה. יש להן תרומה חשובה גם בתחומי עיסוק שונים שבהם בני העדות הללו תורמים מכוחם ומכשרונם לחיי החברה, התרבות והרוח בישראל. לעדות אלה נציגות נכבדה גם במערכות הצבא והשלטון. הן קשרו את גורלן עם גורל המדינה והעם בישראל, ושוררת ברית-עולם ביניהם. בבג"צ 9611/00 בדר מרעי נבאל נ' מרעי נזיה(4.4.04) נזדמן לי לומר את הדברים הבאים:

"העדה הדרוזית הוכרה כעדה דתית עצמאית ב-1957. העדה הדרוזית היא עדה עתיקת יומין, בעלת ייחוד רוחני ומסורת ומנהגים המיוחדים לה. יש לה מעמד מיוחד בהוויית החיים בישראל. בניה משרתים שירות חובה בצה"ל ומבטאים בכך נאמנות אזרחית עמוקה, ובני העדה רשמו דפים מפוארים בדברי ימיה של המדינה הצעירה. ההכרה בעדה הדרוזית כעדה עצמאית היוותה מאורע היסטורי רב חשיבות, בהניחו תשתית לקיום אוטונומיה שיפוטית עצמאית לבני העדה. מאז הקמת בית הדין הדרוזי, הוכרה זכותם של הדרוזים לקיים שיפוט דתי עצמאי הנשען על הדין והמסורת המיוחדים לעדה זו."

7.        טענות בני העדות בדבר אי שוויון וקיפוח הנגרם להם בתחומי חיים שונים במדינה מחייבות התייחסות רצינית ובחינה מעמיקה, ובמידת הצורך - טיפול ראוי לצורך תיקון הפגמים.

8.        השוויון הוא ערך יסוד בכל משטר דמוקרטי. שוויון הכל במדינת ישראל הוא ערך חוקתי הניצב בליבת המשטר הדמוקרטי במדינה. שוויון זכויות אזרחי הובטח לפרטים ולכל הקבוצות והעדות במדינה עוד במגילת העצמאות, בה נקבע כי על מדינת ישראל לקיים "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".  הזכות לשוויון הוכרה בשיטת המשפט הישראלית כבר בראשית ימיה של המדינה כזכות יסוד מן המעלה הראשונה (בג"ץ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פ"ד כג(1) 693, 698 (1969); בג"ץ 721/94 אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' דנילוביץ, פ"ד מח(5) 749, 760-759 (1994); יצחק זמיר ומשה סובל "השוויון בפני החוק", משפט וממשל ה 165 (תש"ס), בג"ץ 9863/06 קר''ן - עמותת קטועי רגלים לוחמים ואח' נ' מדינת ישראל - שר הבריאות ואח'(2008)). הזכות לשוויון הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, שקבלה מעמד חוקתי סטטוטורי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והוא - כאשר יש ביניהן קשר ענייני הדוק (בג"צ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת (לא פורסם, ניתן ביום 11.05.08), פסקאות 26-28 בהחלטתו של הנשיא ברק ; בג"צ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט בערבי בישראל ואח' נ' שר הפנים, פסקאות 37-45 לפסק דינו של הנשיא ברק).

9.        חרף חשיבותו הרבה של הנושא אותו מעלה העתירה, כלליותה, והשתרעותה על פני מיגוון רחב של עניינים בלא התמקדות קונקרטית, בעניינים ובסעדים ספציפיים, הופכת את הדיון השיפוטי בה לבלתי ישים. מעבר לטענות כלליות ורחבות בדבר קיומו של אי שוויון בתחומים שונים הפוגע בעדות הדרוזיות והצ'רקסיות, העתירה אינה מתמקדת בנושאים ספציפיים שעמם היא מבקשת להתמודד, ולגביהם היא מבקשת סעדים קונקרטיים. כלליותה של העתירה, הן בהגדרת המחלוקת, הן בבסיס העובדתי היא מניחה, והן בסעדים המבוקשים, עומדת בעוכריה, וככזו לא ניתן לבררה במתכונת הקיימת בבית משפט זה.

10.      לא אחת עמד בית משפט זה על הצורך בקיום מחלוקת עניינית מוגדרת, ובקיום בקשה לסעד קונקרטי כתנאי לדיון בבית המשפט הגבוה לצדק. בלא התמקדות בענין ספציפי במערכת עובדות מוגדרת, ובבקשת סעד קונקרטי, יתקשה בית משפט זה להפעיל פיקוח שיפוטי יעיל ואפקטיבי על הרשות הציבורית. כפי שהוסבר בידי השופט חשין בבג"צ 240/98 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' השר לענייני דתות ואחרים, פ"ד נב(5) 167:

"שלושה המה עיקרים היוצרים הכרעה שיפוטית וסעד בצידה: סיכסוך בין בעלי -דין  ((lis inter partes במובנו הרחב של המושג "סיכסוך"; הכרעה שיפוטית באותו סכסוך; הענקת סעד בצידה של ההכרעה. בריח-התיכון בכל שלושה עיקרים אלה יימצא ביסוד הספציפיות והקונקרטיות: הסכסוך חייב שיהא ספציפי וקונקרטי (טרוניה על אי-הענקת רשיון-עסק ספציפי; תלונה על הפקעתה של כיברת-קרקע פלונית; עתירה בגין מעצר שלא-כדין); בעקבות הסכסוך הספציפי והקונקרטי תבוא הכרעה שיפוטית ספציפית וקונקרטית אף-היא (האם הסירוב להעניק רישיון-עסק ספציפי היה כדין או שלא-כדין?; האם הפקעת הקרקע הספציפית נעשתה בסמכות וכדין או שלא בסמכות ושלא-כדין?; האם המעצר היה מעצר כדין או מעצר שלא -כדין?); ומשיימצא כי צדק התובע (או העותר) בתביעתו, או בעתירתו, תבוא עת הסעד. והסעד אף הוא, כסכסוך מעיקרו וכהכרעת הדין, חותם הקונקרטיות והמיוחדות יוטבע בו.

על דרך הכלל, בהיגרע יסוד הספציפיות והקונקרטיות ולו מאחד משלושה העיקרים היוצרים הכרעה שיפוטית, לא תקום ולא תהיה הכרעה שיפוטית, וממילא לא יינתן סעד לתובע ולעותר. בדרך כלל, בהיעדר ספציפיות וקונקרטיות מן הסכסוך, לא יידרש בית-המשפט לתביעה שלפניו; בהידרשו לסכסוך ספציפי וקונקרטי, לא יכריע בית-המשפט בסכסוך אלא באורח ספציפי וקונקרטי; ומשהכריע בסכסוך הספציפי והקונקרטי, לא יעניק בית-משפט סעד אלא אם סעד ספציפי וקונקרטי הוא." (הדגשות לא במקור).

           (ראו גם בג"צ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4), 403, 411; בג"צ 2926/90, 3039 בן חיים נ' שר החקלאות, קבוצת דגניה א' אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שר החקלאות,פ"ד מו(4) 622, 626).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ