אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ לא יתערב בהחלטת צה"ל לדחות בקשת צעיר חרדי שלא לשרת בצבא מטעמי מצפון

בג"ץ לא יתערב בהחלטת צה"ל לדחות בקשת צעיר חרדי שלא לשרת בצבא מטעמי מצפון

תאריך פרסום : 29/07/2010 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
5587-09
28/07/2010
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. א' חיות
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
ראובן שבילי
עו"ד מיכאל ספרד
עו"ד נטע פטריק
הנתבע:
1. שר הבטחון
2. אל"מ גדי אגמון מפקד מיט"ב צבא ההגנה לישראל
3. הוועדה המייעצת לענייני פטור משירות
4. בטחון מטעמי מצפון

עו"ד הילה גורני
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

          עניינה של עתירה זו בבקשת העותר להורות למשיבים לבטל את החלטת משיב 2, שהתקבלה על רקע המלצתה של משיבה 3, שלא לפטור את העותר משירות צבאי בצה"ל מטעמי מצפון, ולקבוע כי יש ליתן לו פטור מטעמי מצפון.

רקע והליכים

1.            העותר, יליד 1986, גדל במשפחה חרדית בבני ברק. בהגיעו לגיל 18, נדחה מועד גיוסו לשירות חובה בצה"ל, לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002. דחיית השירות הוארכה מעת לעת, במשך כחמש שנים. במרוצת הימים, הלך העותר והתרחק מאורח חייו בעולם הדתי, ומעורבותו בלימודי הישיבה פחתה. במקביל לכך, לדבריו, הלכה והתפתחה התנגדותו לשירות צבאי מטעמים מצפוניים, הנושאים אופי של התנגדות לפעילות צבאית, ולפתרון סכסוכים בדרכי אלימות. יצוין, כי בתקופה זו החל העותר לעסוק בפעילות התנדבותית בבתי חולים. ביום 8.11.07 חתם העותר על ויתור על מעמדו כ"בן ישיבה", הזכאי לדחיית גיוס כמי שתורתו אומנותו. בד בבד, הוא ביקש כי יוענק לו פטור משירות בטחון מטעמים שבמצפון, במסגרת הסמכות המסורה למשיב 1 (להלן: השר) לפי סעיף 36 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות בטחון). יובהר, כי הסמכות האמורה נאצלה על ידי משיב 1 לגורמים שונים, וביניהם למשיב 2, מפקד מיט"ב בצה"ל. החלטותיו של משיב 2 על פי הסמכות שהוענקה לו מתקבלות לאחר שמשיבה 3, היא הוועדה המייעצת לענין פטור משירות בטחון מטעמי מצפון (להלן: הוועדה), דנה בעניינו של המועמד הרלבנטי, וממליצה את המלצתה.

2.            העותר הופיע בפני הוועדה לראשונה ביום 11.11.08. בהחלטתה הראשונה, המליצה הוועדה שלא להעניק לעותר פטור משירות בטחון, לאחר שלא השתכנעה במידה הראויה כי "טעמים שבמצפון פציפיסטי מונעים ממנו לשרת בשירות בטחון", ומשהתרשמה כי בקשתו לפטור "נשענת, במידה רבה, על טעמים שבנוחות אישית". השגה שהגיש העותר על החלטה זו נדחתה. בעקבות כך, הגיש העותר עתירה ראשונה לבית משפט זה (בג"ץ 132/09). לאחר הגשת העתירה, הודיע משיב 2 כי הוא נכון להזמין את העותר לדיון נוסף בפני הוועדה. משכך, נמחקה העתירה.

3.            ביום 11.3.09 דנה הוועדה שנית בעניינו של העותר, והפעם בהרכב אחר. העותר הופיע בפני הוועדה, ואף בא-כוחו השמיע דברו. בהחלטה מפורטת של הוועדה, בעקבות הדיון שהתקיים, היא המליצה בשנית על דחיית בקשתו של העותר לפטור משירות בטחון. הוועדה ציינה בהחלטתה, כי שמעה את טיעוני העותר ובא-כוחו באריכות ועיינה בחומר הנוגע לעניינו. היא באה לידי מסקנה כי אין להיענות לבקשתו לפטור, מאחר שלא הוכיח כי "טעמים שבמצפון שמקורם בהשקפת עולם פציפיסטית מונעים ממנו לשרת שירות בטחון". היא הבהירה, כי בבחינת הבקשה לפטור, יש להתייחס לכנות הבקשה, בצד הטעמים הענייניים העומדים ביסודה. היא מצאה, כי בקשתו של העותר כנה ואינה מונעת משיקולים זרים. עם זאת, היא לא השתכנעה כי טעמי הבקשה מצדיקים מבחינה עניינית את שחרורו. לענין זה צוין, כי הטעם העיקרי התומך בבקשת הפטור נעוץ בהעדפתו של העותר להימנע ממצבים אלימים, ורתיעתו מאלימות. עם זאת, העדפה זו להימנע מאלימות והרצון לפתור סכסוכים בדרכי שלום אינם עולים כדי השקפת עולם פציפיסטית שיש בה כדי להצדיק פטור משירות בטחון. העותר מחזיק, אמנם, בתפיסה הומניסטית וחברתית מפותחת, אך היא אינה מגיעה בעוצמתה כדי פציפיזם, המצדיק פטור משירות בטחון. לדברי הוועדה, "רבים מבין המשרתים בצה"ל מחזיקים בעמדות הומניסטיות וחברתיות דומות לאלה של ראובן, בצד מילוי חובתם לשרת בצה"ל...". הוועדה הוסיפה, כי מדברי העותר אף עולה כי הוא אינו מתנגד לכל סוג של שימוש בכוח, ומכיר בצורך בו כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע; כן הוא מקבל בהבנה קיומם של כוחות משטרתיים לצורך שמירה על הסדר הציבורי, והוא נכון אף לראות בכך גורם חיובי, חרף העובדה שפעולות המשטרה כרוכות לא אחת בהפעלת אלימות. לדברי הוועדה, העותר גם הביע נכונות עקרונית לשרת במשטרת ישראל בתפקידים מסוימים, אך ציין כי לא יהיה מוכן לעשות כן אם השירות במשטרה יהיה קשור לשירות הצבאי בדרך כלשהי, כיוון שהצבא הוא גוף אלים בבסיסו. הוועדה ציינה, כי במהלך הדיון הוצע לעותר לשרת ב"שירות מוכר" ההולם את השקפת עולמו כפי שהוא הציגה בפני הוועדה, אך הוא לא ניאות לקבל את ההצעה. לאור כל אלה, הגיעה הוועדה לכלל מסקנה כי טעמי הבקשה, כפי שהוצגו בפניה, אינם מצדיקים מתן פטור משירות בטחון.

          משיב 2 אימץ את המלצת הוועדה שלא להעניק לעותר פטור מגיוס לצה"ל, ונשלח לו צו גיוס.

טענות הצדדים והשתלשלות הטיפול בעתירה

4.            העותר טוען, כי החלטת המשיבים שלא להעניק לו פטור נגועה באי סבירות, ולכן דינה להתבטל. לדבריו, תפיסת עולמו, כפי שזו תוארה בפני הוועדה, מצויה במתחם המקרים המצדיק הענקת פטור משירות בטחון מטעמים שבמצפון. בפרט נטען, כי עמדתו ביחס ללגיטימיות הנלווית לקיומו של כוח משטרתי במדינה אינה עומדת בסתירה לקיומה של השקפת עולם פציפיסטית, וכי ההתנגדות לכל שימוש בכוח באשר הוא, לרבות שימוש בכוח משטרתי, שקולה כ"אנרכיזם" שאינו זהה עם "פציפיזם". לגישתו, אין לצמצם את ההכרה בפטור משירות בטחון מטעמי מצפון למחזיקים בתפיסת עולם מעין זו. הוועדה, לטענתו, טעתה בסוברה כי קיים פער בין "הומניזם" לבין "פציפיזם", בעוד שלמעשה שני מושגים אלה זהים במידה רבה זה לזה. עוד טוען העותר, כי מהחלטת הוועדה עולה כי תפיסתה את דמות הפציפיסט מזוהה עם דמות סטריאוטיפית של אדם בעל דעות מוגדרות, המעמיק חקר גם ברובד האינטלקטואלי-תיאורטי של הפציפיזם, בעוד שהיצמדות לדפוס זה אינה במקומה, ויש להעניק פטור מטעמי מצפון גם למי שאינו עונה במדויק למאפיינים אלה, כדוגמתו. לבסוף, טוען העותר, כי בהחלטת הוועדה לא הובאו בחשבון במידה מספקת נסיבות חייו הבלתי-שגרתיות, ובפרט, ויתורו על מעמד של מי שתורתו אומנותו, ופעילותו ההתנדבותית בעזרה לנזקקים במוסדות ציבוריים שונים.

5.            בתגובה לעתירה טענו המשיבים, ראשית, כי דין העתירה להידחות ולו מהטעם שהעותר סירב להצעת הוועדה להציבו בתפקיד משטרתי - תפקיד אשר אינו מתנגש עם תפיסת עולמו. צוין, כי חילופי הדברים בין הוועדה לבין העותר ביחס לעמדותיו בענין הלגיטימיות בקיומה של משטרה נועדו לבחון באיזו מידה התנגדותו לשירות צבאי נובעת אך ממניעים מצפוניים, או שמא היא מונעת גם ממניעים אחרים, והאם עמדותיו מתיישבות עם השקפת עולם פציפיסטית, בצד בחינה לצרכים מעשיים - קרי: האם ניתן להציבו בתפקיד שאינו צבאי מובהק, שיתאים להשקפותיו. המשיבים מבהירים, כי הוועדה הביאה בחשבון את פעילותו ההתנדבותית של העותר, המהווה שיקול רלבנטי, אך לא בהכרח מכריע. הוועדה הדגישה בהחלטתה שידיעותיו הצרות של העותר בתיאוריה פציפיסטית לא הכריעו את בקשתו לשבט, אולם הן מהוות סימן היכר לכך שהפציפיזם אינו תופס מקום מכריע בהשקפותיו. לעמדת המשיבים, אכן אין סתירה בין "הומניזם" ל"פציפיזם"; אלא שבנסיבות הענין, הוועדה סיווגה את השקפת עולמו של העותר כ"הומניסטית" ולא "פציפיסטית" בהקשר הרלבנטי לפטור מגיוס. המשיבים הדגישו, כי  הפטור משירות בטחון מטעמים שבמצפון הוא חריג המופעל בצמצום רב, והיקף התערבותו של בית משפט זה בשיקול-דעתה של הוועדה הוא צר, וביתר שאת במקרה הנוכחי, משעניינו של העותר נדון על ידי הוועדה פעמיים, ובהרכבים שונים.

6.            ביום 30.11.09 התקיים דיון בעתירה. בדיון הרחיבו הצדדים את התייחסותם למשמעותו והיקף התפרשותו של מושג ה"פציפיזם", העשוי להקנות פטור משירות בטחון מטעמים שבמצפון, והוגש חומר עיוני בנושא זה. בתום הדיון, ובעקבות נכונות שהביעה המדינה למצוא פתרון מעשי לשיבוצו של העותר בסוג שירות בטחון שיהלום את השקפותיו, הורינו לצדדים לפעול למציאת "פתרון במישור המעשי לשילובו של העותר במסגרת שירות במשטרה, המנותק ככל האפשר מהמסגרת הצבאית, אשר יהא תואם את השקפת עולמו, ובד בבד יממש את חובתו לשרת בשירות בטחון". מועד גיוסו של העותר נדחה עד להחלטה אחרת.

          ביום 31.12.09 הודיעו המשיבים, כי לעותר נקבע ראיון בפני גורמי משטרה, על מנת לבחון את מידת התאמתו לתפקידים שונים; כי העותר ביקש להגיע לראיון זה בליווי באת-כוחו, ומשבקשתו זו לא נענתה - לא התייצב לראיון. לאור זאת, כך נמסר, סוכלה האפשרות לבחון שיבוץ אפשרי של העותר במסגרת משטרתית. בתגובה טען העותר, כי ראוי היה לאפשר לו להיות מיוצג בראיון שנקבע לו במשטרה. כן הוסיף, כי מאז הדיון בבית המשפט התברר לו, כי המסגרת הקיימת של שירות במשטרה כרוכה בגיוס וטירונות בצה"ל ובכפיפות ארגונית לצה"ל. ב"השלמת טיעון" שהגיש העותר ביוזמתו, טען עוד כי הזכות לסרב לשרת שירות צבאי מוכרת במשפט הבינלאומי. כן נטען, תוך התייחסות לסדרת מאמרים אקדמיים מן העת האחרונה, כי על מנת לקיים במלואם את זכויותיהם של המתנגדים לשירות בטחון מטעמי מצפון, לא ניתן להסתפק בשיבוצם לשירות בתפקיד עורפי, במסגרת צבאית, אלא יש לאפשר להם - ולעותר בפרט - לשרת שירות אזרחי מובהק במקום שירות בטחון. בסיכום טענותיו, מבקש העותר כי יותר לו "למלא את חובו לחברה על דרך שירות לאומי".

דיון והכרעה

7.            סוגיית הפטור משירות בטחון על רקע טעמים שבמצפון אינה חדשה עמנו. לאורך השנים, התמודדה ההלכה הפסוקה עם סוגיה זו, ונתגבשו במסגרת התמודדות זו אמות-מידה שנועדו לצקת תוכן לסמכות הפטור הנתונה לשר הבטחון. אמות-מידה אלה יושמו לאורך הקו על מבקשי פטור מטעמי מצפון. מסגרת השיקולים והאינטרסים הנוגדים, הכרוכים בהפעלת סמכות זו, התבהרה בהרחבה בפסיקת בית המשפט העליון, והוטמעה בדרכי פעולתם ושיקוליהם של ועדת הפטור והגורמים המוסמכים למתן הפטור.

          אין עילה לפתוח במסגרת עתירה זו דיון מחודש ברבדיה המושגיים של סוגיית הפטור מטעמי מצפון, ועניינו של העותר צריך להידון בהתאם לאמות-המידה הקיימות, כפי שעוצבו בהלכה הפסוקה, וכפי שהן מוחלות על כלל חייבי הגיוס, המבקשים פטור משירות צבאי מטעמי מצפון (השוו: בג"ץ 8771/08 ארלנק נ' שר הבטחון, פסקה 4 לפסק דינו של השופט גרוניס (לא פורסם, 31.3.2009) (להלן: פרשת ארלנק)).

לצורך ענייננו, ראוי לסקור בקצרה את הרובד הנורמטיבי של סוגיית הפטור מטעמי מצפון, ולבחון האם אמות-המידה המדריכות את שיקוליו של הגורם המוסמך הופעלו כראוי ובסבירות בעניינו של העותר.

הרובד הנורמטיבי

8.            סמכותו של השר לפטור "יוצא-צבא" משירות בטחון נטועה בסעיף 36 לחוק שירות בטחון, שזו לשונו:

"סמכות לפטור משירות ולדחות שירות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ