בג"ץ לא יתערב בהחלטת המשטרה בעניין פיטורי שוטרים

השופטת  ד' ברלינר:

1.        שתי עתירות בפנינו, שהוגשו על ידי אותה עותרת ונידונו במאוחד.

           עניינה של העתירה בבג"צ 5770/05 בהחלטת המשטרה לפטר את העותרת מן השירות לאחר שנקבע כי אינה מתאימה לשירות. העתירה בבג"צ 5769/05 עניינה החלטת מנהל המחלקה לחקירות שוטרים שלא לחקור תלונה שהגישה העותרת כנגד מפקדה, ראש היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית במשטרה, לאחר שזה הפעיל כלפיה, לטענתה, אלימות פיזית ומילולית.

רקע

2.        פלונית (להלן: "העותרת"), עורכת דין במקצועה, שירתה במשטרת ישראל במשך 6 שנים, מאז 1999, ועד לפיטוריה הסופיים ביום 18.5.05 (היא הוצאה לחופשה מהשירות כבר כשנה קודם לכן). בחמש השנים הפעילות שלה במשטרה הועברה העותרת בין יחידות משטרה רבות לאחר שלא הצליחה להשתלב באף אחת מהן. את שירותה החלה כחוקרת במפלג הונאה במחוז ירושלים, משם עברה למפלג תשאול, ומשם לתחנת בית שמש. לאחר מכן הועברה אל היחידה לאכיפת דיני איכות הסביבה באגף המבצעים של המשטרה, ומשם למדור הסיור של אגף זה במטה הארצי. משם הועברה לתקופת ניסיון ביחידת איתור גניבת רכבים, ובעקבות פירוק יחידה זו הועברה ליחידה למאבק בפשיעה הכלכלית (להלן: "היחידה הכלכלית").

3.        ביום 7.6.04 הגישה העותרת תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש") נגד מפקדה ביחידה הכלכלית, תנ"צ יואב סנגלביץ', על אלימות פיזית ומילולית, לאחר שהטיח בה, לטענתה,  מסמכים רפואיים אשר הגישה לעיונו, קילל אותה ואיחל למותה. התיק נסגר על ידי מח"ש מחוסר עניין לציבור, והעותרת הגישה ערר ליועץ המשפטי לממשלה על ההחלטה לסגרו. היועץ המשפטי דחה את הערר והותיר את החלטת הסגירה על כנה.

           התלונה נגד תנ"צ סנגלביץ' אינה התלונה היחידה שהגישה העותרת. במשך שנות שירותה במשטרה הגישה עוד שלוש תלונות נוספות למח"ש: האחת נגד קצין במפלג התשאול בגין הטרדה מינית; השנייה נגד קצינת כוח אדם ביחידה הכלכלית בגין תקיפה חבלנית; והשלישית כנגד רופאה משטרתית, בגין זיוף מסמכים בתיקה הרפואי של העותרת, שימוש לרעה בסמכותה המשטרתית ואיומים. התיק שנפתח בגין התלונה על הטרדה מינית נסגר על ידי מח"ש מחוסר ראיות; שני התיקים הנוספים נסגרו מחוסר עניין לציבור, ועל החלטת סגירתם הגישה העותרת ערר ליועץ המשפטי לממשלה.

4.        ביום 9.6.04 הורה מפקד היחידה הכלכלית על הוצאתה של העותרת לחופשה בגין התנהגות שאינה הולמת, לאחר שהשתכנע, מעדויות השוטרים ביחידה, כי העותרת השתמשה ברשמקול על מנת לבדות ראיות כאילו תקפה אותה קצינת כוח האדם של היחידה (נגדה הגישה את התלונה לעיל).

           ביום 27.2.05 נערך לעותרת שימוע בפני סגן ראש אגף משאבי אנוש בשל הכוונה לשקול את המשך שירותה, לאור קשיי השתלבותה ביחידות המשטרה השונות, וביום 3.5.05 החליט המפכ"ל רב ניצב משה קראדי על פיטוריה של העותרת (להלן: "ההחלטה"), מכוח סמכותו לפי סע' 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת המשטרה)". בהחלטה צוין כי הסיבה  לפיטורין הינה דפוסי התנהגותה של העותרת, כפי שהובאו לידיעת המפכ"ל על ידי מפקדיה, וכן ההזדמנות שניתנה לה להשתפר אשר לא נוצלה על ידה.

5.        לטענת העותרת - הטעמים לפיטוריה אינם ענייניים וההחלטה התקבלה תוך הפרתם של כללי צדק טבעי ומנהל תקין. לפיכך, מבקשת העותרת כי בית משפט זה יצהיר כי הפיטורין מבוטלים, וכי יורה על החזרתה לשירות לפחות עד שתתקבל החלטה בעררים שהגישה על החלטת מח"ש שלא לחקור תלונותיה.

           במסגרת בג"צ 5769/05 היא עותרת כי בית משפט זה יורה על פתיחת חקירה בעניין תלונתה נגד מפקד היחידה הכלכלית. 

עיקרי טענות העותרת

בג"צ 5770/05 - פיטוריה של העותרת

6.        לטענת העותרת, ההחלטה מקורה ברצון להגן על הקצינים הבכירים נגדם התלוננה במח"ש, ומתוך התנכלות אליה מאז הגישה תלונה בגין הטרדה מינית נגד קצין בכיר במפלג התשאול.

           כדי להרחיק את העותרת מן המשטרה כאמור, נרקמה כנגדה מזימה להכריז עליה כחולת נפש. במזימה זו השתתפו קצינים בכירים וכן רופאים במשטרה, אשר עשוי יד אחת על מנת להביא לקביעה כי היא אינה כשירה לשרת במשטרה. כחלק מן המזימה זויפו מסמכים בתיקה הרפואי האישי. אחת התלונות שהגישה עוסקת באותו זיוף.

           העותרת הגישה מטעמה חוות דעת של פסיכיאטר בכיר, אשר קבע כי היא בריאה בנפשה, למרות זאת לא הוחזרה לשורות המשטרה.  בתאריך 8.7.04 נערך לה ראיון שקילת פיטורין. על פי מה שנאמר לה באותו ראיון, הסיבה העיקרית לשקילת פיטוריה נעוצה בסירובה להתייצב אצל מומחים מתחום רפואת הנפש. זאת, על אף שהעותרת לא התבקשה להתייצב אצל מומחה כלשהו, גם לא לאחר שהגישה את חוות הדעת מטעמה הקובעת שהיא בריאה בנפשה. 

7.        כאמור, בתאריך 27.2.05 נערך לעותרת שימוע. חלק לא מבוטל מטענות העותרת הוקדש לפגמים שנפלו באותו שימוע: החל מהמועד בו התקיים השימוע, עבור לזהות מקיים השימוע וכלה בתכנים שעלו במהלך הדיון. באשר לתאריך - הוא מאוחר להחלטה לפטרה ועל כן הוא פוגע במראית פני הצדק ואינו מעניק לה סיכוי אמיתי לשנות את התוצאה.

           באשר לזהות מקיים השימוע - תנ"צ עוזי גורן שבפניו נערך השימוע הוא סגנו של ראש אגף משאבי אנוש שהחליט כבר על פיטוריה. לפיכך, הוא לא יכול לשנות את החלטת מפקדו. גורן הוא גם מפקדם של אותם קצינים שעשו יד אחת נגדה, ועל כן הדעת נותנת כי יגן על אנשיו. משום כך היה מקום לקיים את השימוע בפני קצין בכיר אחר, שלא מאגף משאבי אנוש, או ישירות בפני משיב 1 לעתירה- המפכ"ל.

           באשר לתכנים שעלו בשימוע - טוענת העותרת כי הם כללו התבטאויות שהיה בהם משום "איום שריחף בחלל החדר" והיה בו ניסיון מרוכז להדביק לה תווית של חולת נפש.