בג"צ
בית המשפט העליון
|
9910-08
02/01/2009
|
בפני השופט:
1. הנשיאה ד' ביניש 2. א' רובינשטיין 3. ח' מלצר
|
- נגד - |
התובע:
התאחדות כתבי החוץ בישראל עו"ד גלעד שר עו"ד אופיר טל עו"ד נעמי ווסטפריד
|
הנתבע:
1. אלוף פיקוד הדרום האלוף יואב גלנט 2. שר הפנים מאיר שיטרית 3. שר הביטחון אהוד ברק
עו"ד הילה גורני עו"ד ענר הלמן
|
פסק-דין |
הנשיאה ד' ביניש:
בפנינו עתירה למתן צו-על-תנאי, שהוגשה ביום 24.11.08 ובגדרה ביקשה העותרת - התאחדות כתבי החוץ בישראל - שבית המשפט יורה למשיבים לאפשר את כניסתם של אזרחים זרים, העובדים בישראל כעיתונאי חוץ, לרצועת עזה ואת חזרתם לישראל. העותרת הודיעה כי העיתונאים המבקשים להיכנס מוכנים לקחת על עצמם התחייבות הפוטרת את המשיבים - המדינה ומוסדותיה - מאחריות לשלומם. בתגובתם המקדמית לעתירה טענו המשיבים כי הגבלת המעבר של עיתונאים זרים לרצועה נעשתה בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני ברצועה בחודש נובמבר 2008, שהביאה לצמצום שעות הפעולה של מעבר ארז, המשמש למעבר בני-אדם בין ישראל לרצועה. צמצום שעות הפעולה של המעבר, כך טענו המשיבים, נועד לצמצם את הסיכון לחיי העובדים והמשרתים במעברים, והם הוסיפו כי המעבר נפתח רק במקרים חריגים, הומניטאריים ורפואיים דחופים ובתיאום מראש. עם זאת ציינו המשיבים, כי במספר הזדמנויות במחצית הראשונה של חודש דצמבר 2008 התאפשרה כניסתם של עיתונאים זרים לרצועה.
ביום 27.12.08 החל, כידוע, צה"ל במבצע צבאי ברצועת עזה. בעקבות תחילת המבצע הגישה העותרת בקשה דחופה לצו ביניים, שבה נטען כי בעקבות השינוי בנסיבות והעובדה שהמבצע הצבאי מעורר עניין רב ברחבי העולם יש לאפשר לעיתונאים זרים להיכנס לרצועת עזה לצורך סיקור המצב. בהקשר זה ציינה העותרת כי למיטב ידיעתה ועל-פי פרסומים שונים נפתחו המעברים בין ישראל לרצועת עזה למעבר סחורות וסיוע הומניטארי גם לאחר תחילת המבצע. המשיבים טענו, לעומת זאת, כי בנסיבות הנוכחיות ובהתחשב בהסלמה המשמעותית בגבול הרצועה אין מקום להפעיל את המעברים במתכונת רחבה יותר, גם אם לא בכל רגע נתון קיים סיכון מיידי קונקרטי במעברים. עוד הוסיפו המשיבים, כי מבחינה אקראית של דיווחי הרשתות הזרות באינטרנט עולה כי ישנו דיווח שוטף מתוך רצועת עזה על המתרחש בה.
ביום 31.12.08 התקיים בפנינו דיון בעתירה ובעקבותיו הורינו לצדדים להודיע עוד ביום 1.1.09 את עמדותיהם באשר לאפשרות של כניסת כתבים זרים על-פי מתכונת מצומצמת של מספר מועט של כתבים - "D5ל", שיוכלו לעבור רק בעת שהמעברים לרצועה נפתחים ממילא. ביום 1.1.09 הגישו המשיבים הודעה לבית המשפט בה נאמר, כי לאחר ששקלו את הצעת בית המשפט, הוחלט לאפשר כניסת מספר מוגבל ומצומצם של עיתונאים זרים לרצועה באותם מועדים בהם פועל מעבר ארז ממילא כדי לאפשר מעבר לרצועת עזה במקרים הומניטאריים. בהתאם לנוהל המוצע על ידי המשיבים תתאפשר כניסתם במרוכז של שמונה עיתונאים זרים, וזאת באותם ימים בהם מעבר ארז יהיה פתוח כאמור לעיל. מעבר העיתונאים באותם ימים יבוצע, כך נקבע בנוהל, בחלון זמנים מוגדר ומצומצם וייעשה על-פי נהלי ביקורת הגבולות והבידוק הביטחוני במעבר ארז. עוד ציינו המשיבים כי כניסת העיתונאים לרצועה תיעשה בתיאום מראש ביום שטרם מועד הכניסה המבוקש מול דובר מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מפת"ש). הלה יבחן את הבקשה ויודיע לעותרת האם הכניסה מאושרת, בהתאם לצפי לפעילות מעבר ארז ביום הרלוונטי. המשיבים ציינו עוד כי חזרת העיתונאים הזרים מרצועת עזה לישראל צריכה להיות מתואמת מראש עם דובר המפת"ש באותו הנוהל, והוסיפו כי בנסיבות המיוחדות המתקיימות כיום ברצועת עזה ומסביב לה, אין המשיבים יכולים להתחייב מראש לגבי המועדים בהם יתאפשר מעברם חזרה לישראל של העיתונאים הזרים שייכנסו לרצועה בהתאם לאמור. כן הדגישו המשיבים, כי "הנוהל המפורט לעיל כפוף לכל שינוי מהותי בנסיבות, כגון שינוי במידת הסיכון, וכן כפוף לכל נסיבה אחרת, אשר עשויה להשפיע על האיזון הראוי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין".
בתגובה להודעת המשיבים ציינה העותרת כי העיקרון שהוצע בהחלטתנו מיום 31.12.08 מקובל עליה בימי הלחימה בהם אנו מצויים כעת, אולם פרטים רבים בהודעת המשיבים אינם מקובלים עליה. הרכיב העיקרי עליו משיגה העותרת בנוהל שגיבשו המשיבים נוגע למספר העיתונאים להם י5תר להיכנס לרצועה. לטענתה, נוכח הצורך במתן ייצוג הולם לסוגי כלי התקשורת השונים ובהתחשב בכך שאוכלוסיית העיתונאים הזרים בישראל מונה כתבים מכשלושים מדינות, הדוברים לפחות עשר שפות שונות, המספר המינימאלי של עיתונאים שיש לאפשר את כניסתם לרצועה הוא שנים-עשר. עוד מבקשת העותרת כי שינוי הנסיבות אליו מתייחסים המשיבים בנוהל שגיבשו יהיה רק שינוי נסיבות אשר בעקבותיו לא ייפתח מעבר ארז למעבר.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי בהתחשב במצב הנוכחי השורר ברצועת עזה, בה מתנהלות פעולות לחימה נרחבות בעת הזו, הנוהל שגובש על ידי המשיבים מבטא איזון, שאינו חורג ממתחם הסבירות הנתון למשיבים, בין החשש לסיכון חיי אדם כתוצאה מפתיחת המעברים בין הרצועה לבין ישראל, זכויותיהם של העיתונאים, שהעותרת מייצגת אותם, לדווח על המתרחש ברצועת עזה והאינטרס הציבורי בקיומו של דיווח עיתונאי על המתרחש ברצועה דווקא בעת הזו. אכן, חופש הביטוי וחופש העיתונות, כמו גם זכות הציבור לדעת, עומדים בעינם גם בתקופה של לחימה, ואף יש להם חשיבות מיוחדת בתקופה זו; אולם, זכויות אלה אינן מוחלטות ובנסיבות המקרה דנן יש לאזנן כנגד הסיכון לחיי אדם הנשקף מהפעלת המעברים בין ישראל לרצועה (השוו בג"ץ 236/82 איגוד עיתונאי החוץ בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(2) 637 (1982)). אנו מניחים, עם זאת, כי אם התנאים יאפשרו זאת, ישקלו המשיבים בחיוב את האפשרות להגדלת מספר העיתונאים שכניסתם לרצועת עזה תתאפשר בהתאם לנוהל. עוד יצוין, כי איננו רואים מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה להגביל את מספר העיתונאים הזרים שיוכלו להיכנס לרצועת עזה על-פי הנוהל לשמונה עיתונאים ולא לשנים-עשר כמבוקש על ידי העותרת. בנוסף מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי יישום הנוהל האמור כפוף לשינויים בנסיבות; אולם, אנו מצפים כי המשיבים יפעלו, ככל הניתן, בהתאם לנוהל שגובש על ידם ומתוך התחשבות בזכויות ובאינטרסים המיוצגים על ידי העותרת.
נוכח האמור לעיל ובהתחשב במענה, ול5 החלקי, שניתן לטענות העותרת בנוהל שגובש על ידי המשיבים, איננו מוצאים טעם בהותרת העתירה שבפנינו תלויה ועומדת כבקשת העותרת, כיוון שבכל מקרה חל שינוי בנסיבות מאז הוגשה. לאחר שתסתיימנה פעולות הלחימה המתנהלות בימים אלה ברצועת עזה, תוכל העותרת לשוב ולפנות למשיבים על מנת שיבחנו מחדש את עמדתם בהתאם לנסיבות שישררו באותה עת. ככל שתימצא לה עילה לכך, יוותרו דלתות בית משפט זה פתוחות בפני העותרת.
אשר על כן, ובכפיפות לנוהל שנקבע כאמור לעיל, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ו' בטבת התשס"ט (02.01.2009).
ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. דז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il