בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
|
8977-10-15
01/11/2015
|
בפני השופט:
יעקב דנינו
|
| - נגד - |
המבקש:
סלמאן אלמחדי
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
עיון בבקשה המונחת בפניי אינו מגלה תורף טענה ממשית, שיש בה כדי להוביל להגיון ביטול החלטת ביהמ"ש מיום 7.10.15 להורות על הארכת מועד ביצוע צו ההריסה המנהלי.
טענת המבקש, לפיה "המשיבה יכלה בקלות לאתר את בעל המבנה ולדעת מי מתגורר בו" (ס' 9 לבקשה), הינה כללית ואמורפית בטיבה, ואין בה כדי לסתור את טענת המשיבה בבקשה מיום 7.10.15, כי בשל המתיחות והאירועים הביטחוניים בירושלים לא הסתייע בידה להדביק את הצו על המבנה.
לגוף העניין. תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), קובעת כי על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.
המבקש טוען כי המבנה נשוא הצו "נמצא בכפר לא מוכר, שהוקם לפני קום המדינה, אשר תושביו הגישו תזכירי תביעה, בטענה כי קיימות להם זכויות בקרקע" (ס' 6 לבקשה). ואולם, מלבד העובדה שלא צורפה כל אסמכתא מתאימה מפקיד ההסדר, הרי אף אם הייתה מצורפת, לא היה בכך כדי ליצור זכות מוכרת, שכן, בהתאם להלכה הפסוקה, תביעת בעלות אינה אלא טענה לזכויות במקרקעין, ובוודאי שאין בה כדי לגבש זכות מוכרת במקרקעין (ראה, למשל: ע"פ 4614/07 אבו סבילה נ' הוועדה המחוזית - פורסם במאגרים).
מכל מקום, בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקש להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא ראיתי.
לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. בהקשר זה ראה דברים מפורשים שנקבעו על ידי כב' הנשיא י. אלון:
"המערער לא מניח אפילו קצה טענה בדבר זכות נטענת בדין או כדין שיש לו כביכול בקרקע ובמבנה נשוא הצו. בהינתן זאת, לא הניח המערער תשתית כלשהי בבקשתו לביהמ"ש קמא כי המדובר כלל באדם "...הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מנהלי...".... די היה בכך, עפ"י מבחני הפסיקה, לדחות על הסף בקשה שהייתה מוגשת על ידו לביטול הצו. מקל וחומר שיש בנתון זה כדי נימוק כבד משקל נוסף לדחיית בקשתו לביטול הארכת מועד ביצוע הצו - אשר מלכתחילה לא היה כלל בר זכות לבקש את ביטולו" (ס' 13 לפסק הדין בעפ"א 25706-11-14 (מחוזי ב"ש) אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל).
השווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי ב"ש) - פורסם במאגרים.
על פי הוראות תקנה 6 לתקנות, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.
זאת ועוד. המבקש אינו מציין האם ניתן למבנה היתר כדין, ומתוך שכך, אינו מוכיח כי קיימת בידו עילה לביטול הצו מכוח החלופה שעניינה "שהבנייה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין", כנקוב בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.