בב"נ 8256-10-16 אלזיאדנה נ' מ.י. ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

בפניי בקשה שהגישה המבקשת לביטול צו הריסה מנהלי שנחתם על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום ביום 28.9.2016, לפי סעיף 238א(ב1)(1) בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 [להלן: "חוק התו"ב"].

הצו הוא כנגד תוספת בנייה בשטח של כ- 165 מ"ר הבנויה בלוקים. מדובר בתוספת למבנה קיים בחלקו הצפוני של המבנה, אשר מצוי בנ.צ 178691/591802 (רשת ישראל חדשה) מערבית לדרך 40 ולמעשה בחלק הצפון-מזרחי של רהט [להלן בהתאמה: "המבנה" ו – "צו ההריסה"].

תמצית טיעוני הצדדים וההליכים עד כה

טיעוני המבקשת

הצו הודבק על המבנה ביום 29.9.2016 והבקשה הוגשה במקור כשהמבקשת מיוצגת ע"י עו"ד גדי אלפסי ביום 7.10.2016, לכאורה תוך איחור ביחס לאמור בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), תש"ע – 2010 [להלן: "התקנות"]. מטעם זה לא מצאתי מקום לסעד ארעי במעמד הגשת הבקשה. ביום 9.10.2016 דן בבקשה לסעד ארעי כב' השופט הבכיר ג'ורג' אמוראי ואף הוא הפנה תשומת לב המבקשת לכך שהבקשה הוגשה בשיהוי, ללא הסבר ולא צירוף תצהיר איש מקצוע כנדרש. עם זאת, הורה על קבלת תגובה, אולם לא הורה על עיכוב ביצוע הצו. על החלטה שלא להורות עיכוב ביצוע הוגש ערר (עפ"א 23660-10-16) וזאת רק ביום 20.10.2016. באותו יום הורתה כב' הנשיאה ר. יפה-כץ על עיכוב ביצוע בכפוף להפקדה כספית ועל השלמת החוסרים בהתאם להחלטת כב' השופט הבכיר אמוראי.

ביום 25.10.2016 הוגש מסמך הנושא כותרת "השלמת חוסרים" וזאת כאשר המבקשת מיוצגת ע"י עורכי דין חדשים - עו"ד סלימאן אל-שאפעי ועו"ד מירב משען. למסמך זה צורף תצהיר נוסף של המבקשת ומסמכים וכן תצהירה של בנה של המבקשת, מר עבד אלזיאדנה. ביום 26.10.2016 הוגשה תגובת המשיבה אליה צורף תצהירו של המפקח, מר אילן אוחיון [להלן: "המפקח"], ומסמכים נוספים.

ביום 6.11.2016 התקיים הדיון הראשון בתיק בפניי [נוכח צאתו של כב' השופט הבכיר אמוראי לשבתון]. במהלך הדיון ביקשו הצדדים מבית המשפט לנסח הצעת פשרה, ולאחר שבית המשפט ניסח הצעה, ביקשו המבקשת ובנה שהות כדי להביע עמדתם. בכל מקרה, נקבע הדיון להוכחות למועד נוסף.

ביום 10.11.2016 הודיעו עוה"ד אל-שפאעי ומשען כי הם מפסיקים לייצג את המבקשת. לאחר שביקשתי עמדת המבקשת עצמה, היא הגישה הודעה (בעברית) כי היא מבקשת לדחות את תגובתה והגשת התצהיר הנוסף ולהסדיר את הייצוג עם עורך דין אחר. נעתרתי לבקשתה וביום 14.11.2016 הגישה המבקשת מסמכים נוספים, הפעם ללא כל תצהיר תומך. מדובר במסמכים הנוגעים להליך התכנוני שצפויים לעבור המקרקעין וכן הפנייה ל- YouTube [ממש כך !] על מנת לצפות בסרטונים שצולמו במצלמות האבטחה של המבנה, המתארים לכאורה את שלב הפריצה של המפקח והמשטרה למבנה.

ביום 27.11.2016 התקיים דיון נוסף שלקראתו הוגשה חוות דעת מטעם המהנדס והמודד, מר חטיב ניזאר, אשר הצהיר שבחן את המבנה וביצע מדידות ביום 25.11.2016. תכלית חוות הדעת הייתה להראות את היקף התוספת של המבנה ביחס למבנה קודם שהיה במקום ושנראה בצילומי אוויר משנת 2015.

לדיון ביום 27.11.2016 התייצבה המבקשת עם עורך דין שלישי, הוא העו"ד המייצג אותה כיום (עו"ד ביטון) ומשבית המשפט ראה שאין מנוס אלא לשמוע הוכחות בתיק ובשים לב למצבה הרפואי של המבקשת באותו יום, היה צורך לדחות את הדיון והוא התקיים בסופו של דבר ביום 18.12.2016.