בפניי צו הריסה מינהלי, ואל מולו התנגדות המתנגד.
עיון בצו ההריסה מצביע על כך שמדובר בגדר ובתוספות למבנה הנמצא בכפר וואלג'ה.
ב"כ הרשות ניסה טרם הדיון להגיע להסכמה עם ב"כ המתנגד לכך שיוצהר שהמבנה אינו משמש למגורים, יהרס הגג ותיהרס הגדר, ואף תיבנה במקומה גדר מחומר קל, אך ב"כ המתנגד סירב לכך.
לאחר הדיון ביקשו הצדדים לסכם בכתב בתוך 7 ימים. ב"כ הרשות סיכם, אך ב"כ המתנגד לא הגיש סיכומיו.
בית-המשפט לא ידחה את ההתנגדות מטעם זה בלבד, שכן החלטת הסיכומים לא הייתה בגדר צו לסיכומים אלא בגדר רשות להגיש סיכומים.
טענות המתנגד
המתנגד טען כי הוא מתגורר בבית מזה 3 שנים, המבנה קיים למעלה מ-70 שנים, בשטח של 40 מ"ר, ולפניו רחבה של 40 מ"ר נוספים. עוד הוסיף כי לפני כשמונה חודשים ביצע עבודות אחזקה של איטום וגידור של הרחבה בגובה של מטר, כדי למנוע נפילה של ילדים מהחצר לכיוון המצוק.
משכך, טען המתנגד כי לא קמו העילות החוקיות הנוגעות להוצאת צו הריסה מינהלי. מעבר לטענות אלה הוסיף המתנגד טענות חוקתיות ומשפטיות הנוגעות לפגמים בהליך הוצאת הצו, טענות אלה התפרשו על פני כעשרה עמודים, ולא כאן המקום לחזור עליהן, שכן מקריאתן עולה כי נכתבו לפני קבלת החומר הנוגע להוצאת הצו. לפיכך, יתייחס בית-המשפט אך ורק לטענות שעלו בדיון ושעלו בסיכומים.
טיעוני הרשות
הרשות הגישה תגובה ובה טענה כי בידה צילומי אויר, האחד מיום 31/12/15, והשני כשלושים ימים קודם לחתימת הצו, ונמצא כי המדובר במבנה של באר מים, אשר מהצילומים עולה כי העבודות בוצעו בו לאחר המועד לו טוען המתנגד.
בביקור במקום ערב הוצאת הצו אותר מבנה בלוקים, אבן ובטון בשטח של 90 מ"ר, המבנה לא היה מאוכלס, לא גמור ולא מחובר לתשתיות. יתר התגובה פירטה את ההליך הקבוע בחוק להוצאת צו הריסה מינהלי. המבנה ההיסטורי, בן למעלה מששים שנים, והרשות טוענת כי שימש כבאר מים ולא שימש מעולם למגורים.
דיון והכרעה
בית-המשפט שמע את העדים, ומעדותם עלו העובדות הבאות:
מר שמעון אהרן, מרכז פיקוח, אישר כי בשנת 2015 היה במקום מבנה קטן נטול גג עם בטונאדה קטנה לידו. עוד העיד כי ניתן לראות בתמונות שהבטון טרי, הונחו עליו ברזלי רכבת (רלסים), ומעליו גג פח. העד אישר כי בתצהיר שהוצג למהנדס וליו"ר הוועדה לא הודגש ההבדל בין החלק הישן של המבנה, אשר איננו טעון היתר, לבין החלק החדש, אשר טעון היתר.
גם לעניין הגדר הסכים העד כי מדובר בגדר הפונה לכיוון ההפוך מהרחוב, וגובהה כמטר, וכי מתחת למבנה יש קיר חיצוני ותהום של 7 מטרים. מה שהתייחס אליו העד כקיר צפוני הוא למעשה גדר עם ריצוף, שתוחמת מרפסת, ולכן הציג בתצהירו את הבנייה לא כבנייה של גדר אלא כבנייה של בית ממש, שהגדר מהווה את הקיר שלו. העד הדגיש כי המדובר במבנה בבנייה, ולכן לא נכון יהיה להחיל עליו את הפטור המיועד לגדר, שכן גדר אמורה להיות ליד בניין ולא חלק ממנו. עוד הוסיף כי התמונות הוצגו ומדברות בעד עצמן.
בחקירה החוזרת הוסיף כי גובה הקיר התומך בחלקו הגבוה הינו בסביבות 2-1.5 מטרים.
המתנגד העיד גם הוא, ואישר כי במקום היה גג חימר שנפל, ומכיוון שאסור לשים גג בטון הוא שם גג פח בכדי לחסום את הגשם. לדבריו, הוא ומשפחתו גרים במקום מזה שלוש שנים, ואז גם שמו את הגג מפח, לאחר שהחימר נהרס. המתנגד לא יכול היה להסביר מדוע צילום האוויר אינו מראה את גג הפח בשנת 2015 וכן בשנת 2016.
המתנגד אישר שלא ביקש היתר לבניית הגדר. הוא בנה אותה ביחד עם אחיו משום שיש מדרון ולא רצה שהילדים ייפלו, ולכן ביצע יסוד חזק. המתנגד לא הביא כול תמונות של הבית מבפנים, לא יכול היה להסביר מדוע לא נראות מיטות בתוך הבית, למעט עץ שיכול היה לחסום את הצילום, אישר כי בנה בטון חדש ורלסים, ועוד אמר כי ביטל את השירותים כי יצאו משם נחשים והביוב היה זורם לבור למטה.