בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
|
6902-07
21/08/2016
|
בפני השופט:
צבי פורר
|
| - נגד - |
מבקשים:
נאג'ח אלחואטרה
|
משיבים:
ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
|
| החלטה |
בפני בקשה לביטול צווי הריסה ללא הרשעה, מכוח הוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 [להלן: "החוק"] אשר ניתנו עוד ביום 26.8.2007 על ידי כב' השופט אקסלרד בבית משפט השלום בבאר שבע.
הבקשות הוגשו במסגרת תיק זה וכן במסגרת תיקים 5027/07, 4857/07, 4844/07, 4827/07 , 5032/07, 5019/07 ו – 5031/07.
מדובר במקבץ צווים שהוצאו במקביל נגד מבנים שנבנו בשטח המיועד לייעור ונבנו בניגוד לחוק. נגד מבנים נוספים באותו אזור הוצאו צווים. מדובר בצווים שהוצאו נגד מבנים של משפחת אלקסאסי ואשר עניינם נדון בהרחבה במסגרת עפ"א 41790-03-13.
במסגרת בקשה זו טוענים המבקשים כי הצווים, שניתנו כאמור ביום 26.8.2007, הודבקו לראשונה רק ביום 28.2.2016 ועל כן, כך טוענים המבקשים, בית המשפט, אשר נתן את הצו, הוטעה כאשר נטען כי לא ניתן למצוא את בונה המבנה וכי יש לו טענות רבות נגד הצו, לרבות טענות בדבר העובדה כי מדובר בהריסת קורת גג.
השאלה העומדת לענייננו היא האם ניתן עתה לטעון טענות נגד הצו שהוצא בשנת 2007, והאם, בנסיבות העניין עדיין קיים הצדק ציבורי לביצוע הצו וזאת לאחר שהמשיבה התעכבה תשע שנים לפני שהחלה להיערך לביצוע הצו.
המשיבה מנגד, בתגובה ובתצהירים שצורפו לה, טוענת כי הצווים הודבקו פעמיים במסגרת מבצע שנערך, בין השאר, ביום 13.9.2009. בהקשר זה טוענת המשיבה כי חלפה לה תקופת 30 הימים בהם יכולים היו המבקשים להגיש בקשות לביטול הצווים.
בדיון שהתקיים ביום 17.7.2016 הסכימו הצדדים כי לא יישמעו הוכחות וכי הטענות הן בעיקר משפטיות ועל כן הוגשו סיכומים בכתב לעניין הטענות המשפטיות. עוד צוין על ידי ב"כ המשיבה כי לדידו אין מדובר במבנים המשמשים למגורים אלה במכלאות ודירים המשמשים לבעלי חיים.
מנגד טען ב"כ המבקשים כי חלק מהמבקשים עברו להתגורר במכלאות עצמן עקב מצבם הקשה.
דיון
סבורני כי נקודת המוצא כל דיון בענייננו היא החוק והסעיף הרלוונטי מכוחו הוצאו הצווים.
סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע:
" הריסה ללא הרשעה:
נעברה עבירה בבנין לפי פרק זה, ואילו הורשע עליה אדם היה בית המשפט רשאי לצוות כאמור בסעיף 205, רשאי הוא לצוות כן אף ללא הרשעה, ובלבד שחלה אחת הנסיבות האלה:
(1) אין למצוא את האדם שביצע את העבירה;
(2) אי-אפשר או בלתי מעשי הוא למסור לו הזמנה לדין;
(3) מי שהיה בעל הבנין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה איננו בעל הבנין עוד;
(4) אין להוכיח מי ביצע את העבירה;