- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בב"נ 63257-11-15 אלמעאבדה נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום
|
בב"נ בית משפט השלום באר שבע |
63257-11-15
29.11.2015 |
|
בפני השופט: יעקב דנינו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: חליל אלמעאבדה |
המשיבה: הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום |
| החלטה | |
בהתאם לתקנה 2(א)(1) לתקנות, על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.
במקרה דנא, טוען המבקש כי "המבנה נבנה על שטח שהוא בבעלות המבקש" (ס' 2 לבקשה). ואולם, המבקש לא צירף כל אסמכתא לטענתו בנדון. תחת זאת, צורף מכתבו של ראש מועצת כסייפה מיום 29.11.15, בו נכתב כי "הבית נבנה על תביעת בעלות של המבקש ובני משפחתו. הבית בנוי על שטח שמיועד להקמת שכונה ובעתיד הבית יקבל את כל ההיתרים בחוק".
הנה כי כן. ממכתבו של ראש המועצה נמצאנו למדים כי בניגוד לטענת המבקש, המקרקעין אינם בבעלות המבקש. טענת ראש המועצה הינה כי הוגשה תביעת בעלות ביחס למקרקעין על ידי המבקש ובני משפחתו.
מעבר לעובדה שלא צורפה כל אסמכתא מתאימה מפקיד ההסדר המוכיחה כי המבקש עצמו הגיש תביעת בעלות, הרי אף אם הייתה מצורפת, לא היה בה כדי ליצור זכות מוכרת, שכן, בהתאם להלכה הפסוקה, תביעת בעלות אינה אלא טענה לזכויות במקרקעין, ובוודאי שאין בה כדי לגבש זכות מוכרת במקרקעין (ראה, למשל: ע"פ 4614/07 אבו סבילה נ' הוועדה המחוזית - פורסם במאגרים).
אף העובדה כי המבקש התגורר במקרקעין שנים רבות (ראה העמ' הראשון לבקשה), אינה מסייעת ליצירת זכות מוכרת. זאת, מאחר שבהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם.
על פי הוראות תקנה 6 לתקנות הנ"ל, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.
לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. ראה והשווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי באר שבע) - פורסם במאגרים.
זאת ועוד. מתוך דברי המבקש עולה בבירור כי למבנה לא ניתן היתר כדין, ומתוך שכך, זה אינו מוכיח כי קיימת בידו עילה לביטול הצו מכוח החלופה שעניינה "שהבנייה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין", כנקוב בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
באשר לחלופה האחרת הנקובה בסעיף 238א(ח), טוען המבקש כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, לאור העובדה כי "מדובר בבית שקיים שנים רבות ובשל סכנה ממשית להתמוטטות וסיכון חיי אדם, נאלץ המבקש להרוס את המבנה ולבנות במקומו מבנה חליפי. בניית המבנה הסתיימה מעל לחודשיים ומאז המבקש מתגורר במבנה" (הרישא לבקשה).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
