בב"נ 59044-06-15 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עירון ואח'

בקשה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש שלא בהתאם להיתר, במבנה המצוי במקרקעין הידועים כגוש 12128 חלקה 12 בכפר קרע (להלן "המבנה"), שהוצא ביום 28.6.2015 לבקשת המשיבה 1, בהתאם לסעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן – "החוק").

1.הבקשה הנוכחית הינה פרק נוסף בעלילות פרשה, שתחילתה בבנייה ובשימוש במבנה קיים בשטח 3000 מ"ר בכפר קרע לצורך הפעלת מוסד חינוכי (בית ספר לכיתות א' ו- ב', גן חובה וגן טרום חובה), ללא השלמת ההליכים התכנוניים והמשכם בהפעלת מוסדות החינוך ללא רשיון משרד החינוך ואף בניגוד לצו סגירה.

הצדדים

2.המבקשת, עמותת אלנהדה לחינוך ומורשת במשולש הצפוני, היא עמותה ללא מטרת רווח המנהלת בית ספר יסודי לאומנויות, שהוא פרויקט חינוכי חדשני וייחודי במגזר הערבי. העמותה נושאת על דגלה חזון חינוכי וערכי ורואה עצמה דוגמה ומופת לאחרים. להגשמת חזונה גייסה העמותה מורים מהארץ ומחו"ל, כנטען, והקימה את בית הספר והגנים במבנה המצוי בחלקה, אשר על פי התכנית, תיועד למבני תרבות ופנאי, מוסדות ומבני ציבור המשולבים עם שטחים פתוחים.

בצד החזון האופטימי וסדר היום החינוכי המרשים, התנהלות המבקשת במימוש חזונה רחוקה מלהוות דוגמה ומופת. כמפורט בהמשך, הערכאות השונות התרשמו כי המבקשת עצמה עיניה מפעולות בנייה ללא היתר שביצע לכאורה היזם תוך הפרת החוק. העמותה הצהירה בהזדמנויות שונות הצהרות שלא יכלה לעמוד מאחוריהן, החלה בהפעלת כיתות בית הספר והגנים ללא רישיון משרד החינוך ובניגוד לצו סגירה שהוציא משרד החינוך.

המבקשת הגישה את הבקשה הנוכחית, כמו גם את הבקשה הקודמת, באיחור ניכר וכאז כן עתה העמידה את בית המשפט בפני הצורך לתת החלטה בנקודה שבה חרב סגירת בית הספר והגנים והותרת התלמידים ללא פתרון חינוכי מרחפת ממעל.

באשר למועצה המקומית כפר קרע (להלן - "המועצה"), המועצה היתה שותפה לעמותה בהגשת הבקשה לדחיית תחילתו של הצו, שהוגשה ערב תחילת שנת הלימודים ונציג המועצה הצהיר בפני בית המשפט כי המועצה מתחייבת לספק מבנה חלופי לכיתות בית ספר והגן אם לא יתקבל היתר בנייה. למרות הצהרות המועצה, מבנה חלופי שעליו הצביע בא כוחה לא הושלם במועד וכעולה מתצהיר נציג המועצה, המועצה אינה יכולה להציע פתרון הולם לילדי בית הספר והגנים לפני תום חודש פברואר.

ראש המועצה המקומית, שהתבקש להתייצב לדיון בבית המשפט, לא התייצב לדיון ללא הודעה מראש וללא הסבר מניח את הדעת ואף נמנע מהגשת תצהיר לבית המשפט. המועצה המקומית הסתפקה בהגשת תצהירו של מנהל מחלקת ההנדסה במועצה, ובכך ביקשה למעשה למעט ככל האפשר את חלקה בפרשה ואת נטל האחריות המוטל על כתפיה.

המשיבה, הוועדה המקומית, נמצאת אף היא בעמדה אמביוולנטית. מחד, ההליכים התכנוניים מתקדמים באופן פעיל, כאשר יש אפשרות סבירה שהמבקשת תקבל, בסופו של דבר, היתר בנייה ולחלופין, תקבל היתר לשימוש חורג לפרק זמן מוגבל עד השלמת הליכי ההיתר. הן הוועדה המקומית והן הועדה המחוזית הביעו עמדתן, כל אחת בהזדמנות נפרדת, כי התכנית במתכונתה הנוכחית, היא חיובית, מועילה וראויה לקידום. מאידך גיסא, הוועדה, האמונה על אכיפת שלטון החוק ודיני התכנון והבנייה אינה יכולה לעמוד מנגד נוכח הפרת החוק, גם אם היא נעשית בשם ערכים נאצלים. עמדת הוועדה היא כי אין לתת למבקשת להפר את דיני התכנון והבנייה בראש חוצות, משל היו המלצה בלבד.

3.גורמים חשובים נוספים, הם ילדי בית הספר והגנים והוריהם, אשר גם אם אינם צד פורמלי להליך, החשש לפגיעה בהם כתוצאה מצו איסור השימוש והפסקת הלימודים בתחומי המבנה עמד לנגד עיני בתי המשפט בהחלטות קודמות בתיק וגם בהחלטה הנוכחית נעשה מאמץ למתן ככל האפשר את הפגיעה האפשרית בהם כתוצאה מהפעלת אמצעי האכיפה שעל פי חוק התכנון והבנייה על מפר החוק.