עכאוי נ' וועדה אזורית מטה אשר

לפני בקשה לביטול צו הריסה מנהלי בבהילות אשר הוגש לבית המשפט.

במסגרת הבקשה, טען המבקש מבית המשפט להורות לביטול צו הריה מנהלי אשר הוצא ביום 30.1.18 להריסת שלט פרסום הממוקם במקרקעין גוש 18243, 19942 חלקות : 2,95.

מהנימוקים לבקשה עולה כי המבקש טוען כי נודע לו עובר להגשת הבקשה כי הוצא צו הריסה מנהלי. זאת ועוד, טוען המבקש כי מדובר בשלט פרסומת אשר מוצב במקום מזה כשנה לאחר שבדק עם הוועדה לתכנון ובניה ונמסר לו כי אין כל צורך בהוצאת היתר.

המבקש טוען כי במקום ממוקמים שלטי פרסומת אחרים רבים של עסקים שונים מזה שנים ומעולם לא נהרסו. לתמיכת טענותיו צירף המבקש תמונות. לטענת המבקש מדובר בעסק של נגריה למטבחים וכי השלט חשוב לפרנסתו ולפרנסת עובדיו במיוחד בתקופת החגים. עוד טוען המבקש כי השקיע כספים רבים בהתקנת השלט ובתשלום לחברת הפרסום וכי כל אלה ירדו לטמיון וכי השלט מוצב על מקרקעין השייכים למשפחתו של המבקש כך שאין הוא מפריע. לפיכך, טוען המבקש צו ההריסה שהוצא איננו חוקי וביקש להורות על עיכוב ביצועו של הצו על מנת לאפשר למבקש להסדיר את העניין במידה ויתברר כי השלט אותו הקים טעון היתר.

ביום 25.3.18 ניתנה החלטה לפיה הצו יעוכב עד להחלטה אחרת והתבקשה תגובת המשיבה לבקשה.

המשיבה הגישה תגובה לבקשה. מתגובתה עולה כי ביום 30.1.18 הוציא מהנדס הוועדה המקומית חבל אשר צו הריסה מנהלי מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). הצו הוצא בגין בניה של שלט פרסום בשטח של כ- 16 מ"ר בדרך בינעירונית אשר נבנה באופן בלתי חוקי ובלא היתר בנייה כדין בגוש 18243 חלקה 92 וגוש 19942 חלקה 2. לטענת המשיבה המקרקעין נמצאים בייעוד דרך ובייעוד חקלאי אשר תכנית המתאר המקומית אינה מתירה הקמתם וכן לא ניתן להכשיר את הבנייה והיא אף איננה פטורה מהיתר. נטען, כי צו ההריסה המנהלי הוצא ונחתם כדין על ידי מהנדס הוועדה לאחר שהונח בפניו קודם לכן תצהיר חתום על ידי מפקח הוועדה ולאחר שקיים התייעצות כדין עם ב"כ המשיבה וזאת בהתאם לסעיף 225 לחוק התכנון והבניה. צו ההריסה הודבק על קיר המבנה הבלתי חוקי המיועד להריסה על ידי מפקח הוועדה בתאריך 30.1.18 כמצוות סעיף 226(ב) לחוק. המשיבה טוענת כי המבקש לא צרף תצהיר לבקשה לאימות העובדות הנטענות בו. כמו כן טוענת המשיבה כי טענות המבקש בבקשה אינן מבוססות וזאת מאחר והבנייה במקום בוצעה לאחר חודש דצמבר 2017 כפי שעולה מתצהיר מפקח הוועדה ומתצלום אוויר שצורף, ממנו ניתן לראות בבירור כי במועד התצלום לא היה קיים המבנה (התצלום מחודש דצמבר 2017).

בנוסף, טוענת המשיבה כי באשר לטענות המבקש לאכיפה בררנית, הרי שטענה זו הינה טענת סרק היות ולא ברור מהם השלטים שצורפו לבקשה ומיקומם. בנוסף, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות נוכח העובדה שאיננה מקימה ולו תנאי אחד מהתנאים הנדרשים לשם ביטולו של צו הריסה מנהלי.

המשיבה מפנה לתקנה 6 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), תש"ע-2010 (להלן: "תקנות סדרי הדין"). סדרי הדין הקובעת כי על בית המשפט להימנע מלדון בבקשות שלא מתקיים בה כל התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו. לאור כל האמור, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ומאחר ועל פי תקנה 4(ב) לתקנות סדרי הדין רשאי להחליט מבלי לקיים דיון, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית אציין, כי מאופן הגשת הבקשה בלבד אשר איננה נתמכת בתצהיר של המבקש הרי שיש מקום לדחות את הבקשה שכן איננה עומדת בתנאי תקנות סדרי הדין ולא מצאתי נימוקים מיוחדים שיירשמו. בנוסף, לגופו של עניין אציין כי לא מצאתי כי הנימוקים שטוען להם המבקש יש בהם כדי להצדיק כי איעתר לבקשה.

תכליתו של צו הריסה מנהלי הוא להסיר בניה בלתי חוקית בעודה בשלביה הראשוניים, על מנת למנוע היווצרות עובדות מוגמרות בשטח.

הנטל להוכיח כי מתקיימים טעמים המצדיקים ביטול צו מוטל על הטוען לביטול הצו. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט א. שוהם ברע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.5.13):

"הצו שבו עסקינן הינו "צו הריסה מינהלי" [...] נזכיר, כי בהתאם לעילות המנויות בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, יפעיל בית המשפט ביקורת שיפוטית על צווי הריסה מינהליים, באופן מצומצם למדיי. העילה הראשונה, דורשת כי יוכח לבית המשפט כי הבניה נעשתה כדין, והעילה השנייה, עניינה בכך, כי ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת (רע"פ 5285/12 מורחי נ' יו"ר הועדה לתכנון ובניה תל אביב-יפו (21.8.2012))".