בב"נ
בית משפט השלום כפר סבא
|
23501-07-16
11/09/2016
|
בפני השופט:
עמית פרייז
|
- נגד - |
מבקש:
דאוד עבד אל חי עו"ד ( אשר חן)
|
משיבים:
1. הועדה מקומית לתכנון ובניה טירה ( מוניר נאסר)2. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז( עופרה אורנשטיין מטעם פרקליטות המדינה- המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין) עו"ד ( מוניר נאסר)2. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז( עופרה אורנשטיין מטעם פרקליטות המדינה- המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין) הועדה מקומית לתכנון ובניה טירה ( מוניר נאסר)
|
החלטה |
עסקינן בבקשות לביטול שני צווי הריסה מנהליים שהוצאו כנגד המבקש ביחס למקרקעין הידועים כגוש 7764 חלקות 85, 86 בעיר טירה. הצו הראשון הוצא ביום 20/6/16 ע"י המשיבה 1, ועניינו "הקמת מבנה ממתכת בגובה 11.5 מ' בסטיה מהיתר+ תוספת רצפת בטון+ הקמת 4 ערוגות מבטון+ הקמת שביל כניסה מבטון+ הכשרת קרקע ללא היתר". הצו השני הוצא ביום ע"י המשיבה 2 ועניינו "מבנה העשוי מקונסטרוקציית מתכת הכולל רצפת בטון בשטח של כ-2100 מ"ר בגובה של כ-11.5 מטר+ חומת בטון באורך של כ-400 מטר+4 בריכות מבטון בשטח של כ"א כ-30 מ"ר+ הכשרת קרקע בשטח כולל של כ-2500 מ"ר".
אין חולק כי למבקש ניתן על ידי המשיבה 1 היתר בניה ביחס למקרקעין המדוברים, המתייחס לעבודות של הקמת סככה ומבנה חקלאי וכן גדר חדשה. על רקע זאת טוען המבקש כי כאשר תצהיר המהנדס שהוביל להוצאת הצו על ידי המשיבה 1 התייחס לעבודות נשוא הצו ככאלה שבוצעו ללא קיומו של היתר כלל, יש בכך בכדי להוות אי דיוק חמור שמשליך על החלטת הוצאת הצו. אולם ניתן לראות בבירור כי נוסח הצו של המשיבה 1 התייחס לכך שהמבנה העיקרי נבנה בסטיה מהיתר, ומשכך אין יסוד לטענה שאי דיוק זה בתצהיר המהנדס השפיע באופן כזה או אחר על החלטה. די בכך שבעל הסמכות להוצאת הצו היה מודע לקיומו של היתר, ולכך שבניית המבנה הינה בסטיה ממנו, ועל כן אי הדיוק שבתצהיר המהנדס אינו רלבנטי לעניין תקפות הצו.
בנוסף מצביע המבקש על תכנית מפורטת שהגיש לשינוי ייעוד המקרקעין משטח חקלאי לגן אירועים וביצוע עבודות בניה באופן נגזר משינוי הייעוד. תכנית זו, שמטבע הדברים הינה בסמכות המשיבה 2, זכתה לדברי המבקש להסכמתה של המשיבה 1, ואם תאושר הרי שיהיה בה בכדי להתאים את העבודות נשוא הצו למצב התכנוני, לכל היותר בכפוף לתיקונים מסויימים.
דא עקא, שהפסיקה לא הכירה בכך שקיום הליך להוצאת היתר המכשיר את העבודות הרלבנטיות מהווה עילה לביטול או השהיית צו הריסה מנהלי (ראו למשל- רע"פ 7405/04 שוויקי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים). לכל היותר, עילה שכזו תקום כאשר ההיתר נמצא בהישג יד (ראו למשל- רע"פ 12888/04 נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים). הדברים נובעים מתכליתו של צו ההריסה המנהלי אשר נועד לתת מענה מיידי לבניה בלתי חוקית, כאשר המתנה להליכי תכנון שצפויים להמשך חודשים ולעתים שנים תסכל לחלוטין תכלית זו.
בענייננו, עצם הסכמתה של המשיבה 1 לבקשה שצפויה להכשיר את העבודות שללא היתר ובסטיה מהיתר אין בה בכדי להצביע על כך שמדובר בהיתר הנמצא בהישג יד. כאמור, המדובר בהליך בסמכות המשיבה 2, ועל כן המבקש מצוי בשלב תכנוני מוקדם למדי. אף הוא אינו נוקט בלשון לפיה יש סיכוי טוב להוצאת היתר, מה גם שהוא צופה שגם אם יתקבל היתר, הרי זה עשוי לכלול תיקונים ביחס לעבודות שבוצעו. משמע, אף לשיטתו, רב הנסתר על הצפוי.
לא זו אף זו. מדבריה של המשיבה 2 בהליך הנוכחי התברר כי אין כל מקום לקבלת הבקשה התכנונית המדוברת. לא זו אף זו, המשיבה 2 נקטה בצעד חריג של הוצאת צו הריסה מנהלי גם ביחס לעבודות שכבר קיים להם היתר שהוצא על ידי המשיבה 1 (המדובר בחלק מהמבנה העיקרי וכן הגדר), מכיוון שלעמדתה היתר זה ניתן בחוסר סמכות, ואין בכוונתה, כמוסד התכנון המוסמך, לאשרו בדיעבד.
הנה כי כן, הכלל לפיו אין בהליכי הוצאת היתר בכדי להביא לביטול או עיכוב צו הריסה מנהלי חל כאן, ולא החריג לו. על כן, אין בהגשת הבקשה לשינוי ייעוד המקרקעין וביצוע עבודות בניה נגזרות מכך, בכדי להשפיע על צו ההריסה המנהלי של המשיבה 1.
המבקש אף טוען שחלק מהעבודות נשוא הצו של המשיבה 1 אינן בגדר עבודות המצריכות הוצאת היתר בניה. בכל הכבוד, מוטב היה אילו טענה זו לא נטענה כלל. על פניו, כל אחת מהעבודות הינה עבודת בינוי חיצונית, לחיבור קבע לקרקע. הניסיון להראות עבודות אלה כפיתוח נופי נועד לכישלון חרוץ ולו מחמת העובדה כי מכלול העבודות מלמד על כך שאלה לא נועדו לשרת קרקע חקלאית, אלא גן אירועים. אדרבא, שהמבקש עצמו הבהיר כי הבקשה לשינוי ייעוד לגן אירועים נועדה להכשיר עבודות אלה, כך שאף לשיטתו העבודות כרוכות בגן האירועים ולא רלבנטיות לייעוד חקלאי כזה או אחר. מכיוון שעבודות אלה כרוכות בהקמת גן אירועים בניגוד לייעוד, הרי שבוודאי שיש צורך בהיתר להן.
עוד טוען המבקש כי העבודות הסתיימו, ועל כן ביצוע הצו אינו נדרש למניעת עובדה מוגמרת. משכך, לטענתו, המשיבה 1 פעלה בשיהוי. דא עקא שהמבקש לא הבהיר מהו מועד סיום ביצוע העבודות במקרה זה, וזאת על רקע העובדה כי ניתן להתחיל בהליך הוצאת צו הריסה מנהלי אף בתקופה של 60 יום מאז סיום העבודות. דומה כי לא בכדי נקט המבקש בעמימות בעניין, שכן במהלך הדיון בבקשות התחוור לי, על סמך דו"חות עם תצלומים מתאימים, כי אף נכון למועד הדיון העבודות במקרקעין טרם הסתיימו, קל חומר למועד הוצאת הצו על ידי המשיבה 1.