מימון נ' עירית נתניה

1.לפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי מיום 10.7.18 שהוצא ביחס לעבודות שבוצעו במבנה מסחרי במקרקעין הידועים כחלקה 107 בגוש 8266 ברח' ויצמן 12 נתניה.

2.צו ההריסה הוצא לאחר שעפ"י דו"ח, המפקח על הבניה באזור, פורקה חנות מצד מערב כולל הגג בשטח של כ-16.7 מ"ר ובמקומה הוקמה קונסטרוקציה חדשה של פרופילים מברזל עם גג מלוחות בידוד, קירות מפח ותקרה מפלטות עץ בשטח הנ"ל.

3.כבר בפתח הדיון בבקשה הובהר כי אין למבקש 2 זכות כלשהי או אינטרס לגיטימי בבקשה ויש למחוק הבקשה מטעמו , וכך אני מורה.

לטענת המבקש 1, הוא מצוי במקום מזה שנים ,עת הועמד לרשותו דוכן במסגרת פרויקט שיקום והוא עושה בו שימוש למחייתו כמקור פרנסה.

לגרסתו, כל שביקש הוא לשפץ את המבנה שהתיישן ולהחליף ישן בחדש, מבלי שחלה על כך חובת קבלת היתר בניה ולמצער לא היה ער לכך.

4.בתגובה ארוכה ומפורטת טענה המשיבה, כי דין הבקשה להידחות מכמה טעמים:

ראשית, הבקשה לא הוגשה עפ"י סדרי הדין ונעדרה תצהיר לתמיכה ואימות העובדות שבבסיסה.

שנית, המבקש לא הוכיח כי יש לו מעמד חוקי במקרקעין.

שלישית, לנוכח תיקון 116 לחוק התכנון והבניה צומצם היקף הביקורת של ביהמ"ש בעניין צווי הריסה ע"מ להימנע משיבוש תכלית החקיקה למיגור עבירות עפ"י החוק הנ"ל.

רביעית, המבקש לא הוכיח ולו עילה אחת לביטול של צו ההריסה.

חמישית, העבודות שנעשו אינן מהוות "שינויים פנימיים" הפטורים מהיתר אלא מדובר בבניה חדשה של חנות שפורקה.

עוד הוסיפה וטענה ב"כ המשיבה בע"פ ,כי גם אם העבודות הנ"ל באו בגדר פטור, אזי אין לו תחולה במקרה דנן מקום שהמבנה מלכתחילה היה ללא היתר.

שישית, חלק מהמקרקעין נכלל בתוכנית שייעודה דרך וחניה ציבורית.

דיון