בב"נ 50717-12-16 אלטורי נ' עירית לוד

לפניי בקשה דחופה לביטול צו הריסה מנהלי מס' 65/16 שניתן ביום 13.12.16, מידי המשיבה, בעניין מבנה, בגוש 4029 חלקה 3 בפרדס שניר, בלוד. תיאור המבנה הוא: תוספת למבנה קיים מבלוקים ובטון בקומה א בגודל של כ-160 מ"ר, ללא היתר.

אקדים ואומר כי לאחר שעיינתי היטב במסמכים ובראיות שהוגשו, ולאחר ששמעתי את העדים, אני סבורה כי טוב היה לה לבקשה זו שלא הוגשה, משהוגשה. את עמדתי זו הבהרתי למבקש ולבא כוחו במהלך הדיון ובשלב הסיכומים, ואף הפצרתי במבקש כי ינסה לגבש הסכמות עם המשיבה על מנת לשפר מצבו ולהקטין נזקו, אך הוא הודיע כי הוא עומד על הבקשה, לפיכך עלי להכריע בה.

ובמה דברים אמורים?

בבקשה הועלו טענות רבות נגד הצו, הן בנוגע לפגמים שנפלו בו, הן לעניין הליך קבלת ההחלטה וקיום חובת ההיוועצות, והן לגופו של עניין. נטען כי בקומת הקרקע של המבנה מתגוררת משפחת המבקש מזה שנים, והשטח מיועד למגורים על פי תכניות המתאר. כמו כן, נטען כי הריסת הקומה העליונה שלגביה ניתן הצו, עלולה להזיק לקומת הקרקע. היות שביצוע הצו יביא לתוצאה בלתי הפיכה, סבור המבקש כי יש להכריז על בטלותו של הצו.

בדיון שנערך היום במעמד הצדדים, מסר ב"כ המבקש כי בעיקרו של דבר , טענתו היא שהמבנה נבנה עוד בשנת 2003, ולא נעשו כל עבודות בנייה במהלך 13 השנים האחרונות, לפיכך אין המדובר בבנייה חדשה. בנסיבות אלה, נטען כי חל שיהוי מצד המשיבה. נטען כי המבנה משמש למגורי משפחת המבקש, וכי היות שאין עדיין תכניות מפורטות למקרקעין, ואין איחוד וחלוקה, לא היה המבקש יכול לפעול בהליך רישוי מוסדר. לאור מיקוד הטענות, העידו המבקש והמפקח בסוגיות הללו. בסיכומיו הסביר ב"כ המבקש כי הוא עותר לארכה של שנה לפחות, על מנת שהמבקש יגיש בקשה להיתר.

לאחר ששקלתי את הטענות, מסקנתי היא כי טענותיו של המבקש אינן יכולות להתקבל, מהנימוקים שלהלן:

• המבקש הבהיר כי הוא ממקד טענותיו בעניין יושן הבנייה, וטען שלא בוצעו עבודות בנייה במהלך 13 השנים האחרונות. בתוך כך, זנח לחלוטין את כל הטענות האחרות, שהאריך בהן בבקשה בכתב. בנסיבות אלה, אתמקד בטענות שעליהן עמד.

   

• המבקש העיד כי לא נעשו כל עבודות במבנה משנת 2003, והוא עומד במצבו הנוכחי, מאז. טענתו היא כי בשל יושן הבנייה לא היתה הצדקה למתן הצו, כיום. ואולם, מעבר לכך שטענה עובדתית זו הוכחה כשקרית כפי שאראה בהמשך, גם מבחינה משפטית לא מצאתי כי יושנה של הבנייה הוא מחסום מפני מתן צו הריסה מנהלי. על פי סעיף 238 לחוק התכנון והבנייה, התנאים לכשרות הצו הם אלה: (א) הוקם מבנה ללא היתר (ב) לא נסתיימה הקמת המבנה, או שנסתיימה למטה מ-60 יום לפני יום הגשת התצהיר התומך בצו (ג) ביום הגשת התצהיר לא היה המבנה מאוכלס, או שהוא מאוכלס פחות מ-30 יום. עולה מכאן כי גם כאשר המדובר במבנה המצוי בתהליך בנייה ממושך, אין כל פסול במתן צו הריסה מנהלי, ככל שמתקיימים יתר התנאים.