בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
|
50523-02-16
31/07/2016
|
בפני השופט:
צבי פורר
|
| - נגד - |
מבקשים:
מדינת ישראל
|
משיבים:
1. ציפורה נבון
2. עישה פחימה
|
| החלטה |
זוהי בקשה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") אשר במסגרתה עותרת המבקשת לצו הפסקה שיפוטי האוסר על המשיבות את השימוש החורג במקרקעין בחלקה 8 במושב ברוש.
לטענת המבקשת בחודש ינואר 2013 הקימו המשיבות מתחם צימרים במושב ברוש וזאת ללא היתר כדין. מדובר במתחם בשטח של כ 750 מ"ר .
נגד המשיבות הוגש גם כתב אישום בתו"ח 47789-02-16 אשר היה אמור להתברר אף הוא בפני מותב זה.
בהחלטה ראשונית מיום 23.2.2016 דחיתי את הבקשה כאשר בין היתר צוין כי לא היה מקום לצרף את כל חומר החקירה בתיק וכי לא עולה הדחיפות במתן הצו בשלב זה. כן נקבע כי היה ותורשענה המשיבות בתיק זה, בית המשפט ייקח בחשבון את התקופה בה נעשה השימוש לכאורה במקרקעין.
המבקשת עתרה לעיון חוזר בבקשה ובעקבות בקשתה נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 31.3.2016. בדיון זה לא שונתה ההחלטה אלא נקבע כי המשיבות תפעלנה להשיג את אישורי הבטיחות הנדרשים והדיון נקבע ליום 22.6.2016 שהוא היום שנקבע למתן התשובה לאישום.
בדיון שהתקיים ביום 22.6.2016 הציגו המשיבות את האישורים אותם התבקשו להשיג בדיון הקודם וכן הציגו התקדמות בכל הקשור להליכי התכנון. מנגד ציין ב"כ המבקשת כי על פי התכניות העדכניות, לא ניתן בשלב זה לאשר את הצימרים ועל כן עמד על בקשתו למתן צו ההריסה השיפוטי.
בין לבין הגישו המשיבות את תשובתן לכתב האישום ולמעשה כפרו כפירה כללית בלבד תוך שהן טוענות כי בכוונתן לעתור להגנה מן הצדק.
הצדדים הגישו סיכומים ביחס לשאלת מתן הצו עתה. ב"כ המבקשת חזר וציין כי אין מניעה שבית המשפט יעיין בחומר החקירה גם אם הוא הגורם אשר דן בתיק העיקרי (הפנה לע"פ 8264/08 בעניין רם יבין). עוד ציין ב"כ המבקשת כי בשלב זה די מידת ההוכחה הנדרשת הוא לא באותה מידה הנדרשת לצורך הרשעה. אשר לעניין השיהוי, טען ב"כ המבקשת כי אין מקום לטענות של שיהוי וגם אם המבקשת השתהתה בבקשתה, הרי שאין בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.
המשיבות מנגד סמכו ידיהן על טענת השיהוי ואף ציינו במפורש את ההליכים המתקדמים לקבלת ההיתר.
דיון והכרעה
פסק הדין בעניין תימור מור (רע"פ 47/07) מסכם את כל הדברים הצריכים לענייננו בדברים הבאים:
"מלשון הסעיף עולה, כי מטרת צו ההפסקה השיפוטי הינה להקפיא את הבניה כאשר לבית המשפט נתונה סמכות לבטל או לשנות את הצו בהתאם למתחייב מהנסיבות. לא עולה מלשון הסעיף, כי תוקף צו ההפסקה השיפוטי מותנה בהגשת כתב אישום. ואכן הלכה היא כי יש לראות בהליך של צו הפסקה שיפוטי, הליך ביניים אשר מטרתו הינה "להקפיא את הבניה בעודה באיבה כשנעשית חריגה מההיתר או מהתכנית עד אשר יתברר הענין לגופו בתיק העיקרי שענינו כתב אישום על בניה שלא בהתאם להיתר או לתכנית" (ראו ע"פ 377/87 קלקא נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 673, 682-683). מכאן, שבבסיס הסעיף עומדת תכלית מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית. מאחר שמטרתו של צו ההפסקה השיפוטי הינה הקפאת המצב הקיים, נקבע בתקנה 3 לתקנות, כי צו הפסקה שיפוטי יכול שיינתן על פי המבקש בלבד ורמת ההוכחה הנדרשת הינה קלושה למדי ודי בכך ש"יש למצהיר יסוד סביר להניח שמבוצעת במקום עבודה".:"