בב"נ 45869-07-14 עיריית באר שבע נ' איבגי

צו הריסה מנהלי, מכוחו של סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, מיועד לשמש מענה מיידי ואפקטיבי נגד בניה בלתי חוקית המצויה בעיצומה, על מנת למנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח. הורתו של הסעיף נולדה על רקע הכרת המחוקק בהכרח יצירת מנגנון אפקטיבי, אשר יהא בכוחו להתמודד עם היקף ממדי תופעת הבניה הבלתי חוקית, שפשתה במחוזותינו, על דרך של הרתעת עבריינים בכוח ובפועל, ליהנות מפרי עוונם (ראה, למשל, ע"פ 10505/03 אזולאי ואח' נ' מדינת ישראל, נח(2), 625; בר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה, מ(2) 445, 447).

בהתאמה, נקבע כי עילות הביקורת השיפוטית, שבגינן ניתן לבחון תוקף צווי ההריסה המנהליים, הינן מצומצמות למדי. סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, קובע: "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח כי הבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בתי המשפט עמדו על כך שיש לפרש עילות הביקורת המוגדרות, באופן מצמצם למדי, מתוך מגמה לאפשר מימוש התכלית העומדת בבסיס החוק.

בהינתן האמור, לא מצאתי כי המבקש כופר בעצם היות הבנייה שלא כדין, שכן, לטענתו הוא עמל על קבלת היתר שיהא בכוחו להכשיר את הבנייה שבוצעה ביחס למבנה נשוא הבקשה.

אף באשר לתנאי האחר, שעניינו האם ביצוע הצו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת, לא נטען, וממילא לא הוכח, כי במועד הוצאת צו ההריסה המנהלי, הבניה נסתיימה למעלה מ-60 ימים לפני יום הגשת התצהיר ליו"ר הוועדה, וכי ביום הגשת התצהיר הייתה הבניה שלכאורה בוצעה שלא כדין, מאוכלסת תקופה העולה על 30 ימים (ס' 238א(א)(2) ו- 238א(א)(3) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965).

חרף כל האמור, לא נעלמה מעיניי המצוקה הניבטת מקריאת הבקשה, וככל שאומנם משתקף אופק תכנוני 'בהישג יד', מצופה כי ב"כ המבקש תבוא בדברים, ללא דיחוי, עם ב"כ המשיבה, על מנת לבחון האפשרות להגיש בקשה מוסכמת לדחיית מועד ביצוע צו ההריסה המנהלי, בכפוף להפקדת ערובה שיהא בכוחה להבטיח כי ככל שלא יינתן היתר בסופו של יום, יפעל המבקש למימוש צו ההריסה המנהלי באופן עצמאי.

אומנם ביהמ"ש אמון על הוראות הדין, ואילו עשיית צדק "לפנים משורת הדין" - כמשתקף מהגיון הבקשה - מסורה לבעל הדין שכנגד, ואינה עניין לביהמ"ש לחייבו לפעול כאמור. ואולם, מעיון בנסיבות הבקשה, אפשר כי אילו יוכיח המבקש קיומו של היתר כדין בהישג יד, כי אז דחייה בביצוע הצו תוביל לקיום המאמר "למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור" (משלי ב, כ), אם כי אין בכך כדי לחייב את המשיבה לפעול כאמור, שכן, "הדבר נתון לגמרי לשיקול דעתה של המערערת, ולא הייתי מציע לטשטש את הגבול בין פטור וחייב" (ע"א 350/77 כיתן בע"מ נ' וייס ואח', פ"ד לג(2), 785).

הוא הדין באשר לנזק הנטען בבקשה, כתוצאה מסתברת של הריסת הבנייה שלא כדין. ראה בהקשר זה: ע"פ (תל-אביב-יפו) 70864/00 אלקומברה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם במאגרים).

מזכירות ביהמ"ש תשלח העתק ההחלטה לצדדים בדחיפות, ותוודא קבלתה טלפונית.