בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
|
41604-02-15
18/02/2015
|
בפני השופט:
יעקב דנינו
|
| - נגד - |
המבקש:
עבד אלרחמאן קסאסי
|
המשיבה:
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום
|
| החלטה |
בהתאם להוראות תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.
במקרה דנא, נטען כי "המבנה הינו בבעלותו של המבקש והמקרקעין עליהם מוקם המבנה הן בבעלותה ובחזקתה של משפחת המבקש מזה שנים רבות" (ס' 1 לבקשה). ואולם, המבקש לא מצרף כל אסמכתא שיש בה כדי לתמוך בטענתו כי הוא הבעלים של המקרקעין. בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקש להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא ראיתי.
על פי הוראות תקנה 6 לתקנות הנ"ל, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.
לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. ראה והשווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי באר שבע) - פורסם במאגרים.
זאת ועוד. המבקש אינו מציין האם ניתן למבנה היתר כדין, ומתוך שכך, אינו מוכיח כי קיימת בידו עילה לביטול הצו מכוח החלופה שעניינה "שהבנייה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין", כנקוב בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
באשר לטענת המבקש כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, שכן, המבנה "גמור ומאוכלס מזה מספר שבועות, כאשר המבנה מאוכלס תקופה ארוכה מתקופת 30 הימים הקבועים בחוק" (ס' 9 לבקשה), ייאמר כי על פניו, אף אם הדברים משקפים מציאות כהווייתה, אין בכך בהכרח כדי להוכיח כי הבניה נסתיימה למעלה מ-60 ימים לפני יום הגשת התצהיר ליו"ר הוועדה המחוזית, וכי ביום הגשת התצהיר היו המבנים מאוכלסים תקופה העולה על 30 ימים (ס' 238א(א)(2) ו- 238א(א)(3) לחוק התכנון והבניה).
יתר על כן. לא ניתן להלום כי יבוא אדם ויעלה באופן אמורפי, נטול אסמכתאות, טענה המבקשת לקעקע תוקפו של צו הריסה מנהלי, ובכך יחפוץ כי ביהמ"ש יורה על ביטול צו ההריסה, אשר בהתאם להוראות החוק וההלכה הפסוקה, דחייתו או ביטולו יינתנו במשורה, רק במקרים בהם נמצא יסוד לטענה כי מתקיימת איזה מבין העילות המצומצמות הקבועות בדין לביטול הצו.
עוד טוען המבקש כי תצהירה של מתכננת המחוז לא צורף לצו ההריסה המנהלי. ואולם, הלכה היא מלפנינו כי אין בכך כל הכרח, ואף לא נדרש כי מתכננת המחוז, בעצמה, תבקר במקרקעין.
אף באשר לטענה כי צו ההריסה הוצא "תוך הפרה של חובת ההתייעצות הקבועה בחוק..." (ס' 13 לבקשה), ראוי להזכיר כי ברע"פ 1088/86 סברי ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הגליל המזרחי קבע ביהמ"ש העליון כי קיימת חזקת תקינות לגבי המעשה המנהלי, הכרוך בהוצאת צו ההריסה המנהלי, ומתוך שכך, אין הכרח לפרט בצו את דבר קיום חובת ההיוועצות.
השווה: ע"פ (מחוזי באר שבע) 7363/97 אבו עייש נ' הוועדה לתכנון ולבנייה (פורסם באתר תקדין).