בב"נ 35321-11-16 נאדר נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל

ביום 9.11.16 ניתן ע"י יו"ר המשיבה צו הריסה מנהלי לפיו ציווה זה להרוס עבודות בניה שעניינן חפירת ויציקת יסודות בשטח של 150 מ"ר לערך במקרקעין הרלבנטיים.

בפניי בקשה לבטל את הצו הנ"ל.

לטענת ב"כ המבקש, בבקשה בכתב ובטיעונים בעל פה מישיבת יום 29.12.16, המשיבה פעלה משיקולים זרים בהוציאה הצו הנ"ל, מכיוון ובמקרקעין נשוא הצו הוקמו ומוקמים מבנים אחרים השייכים לאחרים והמשיבה לא טרחה להוציא כנגד אותם מבנים צווי הריסה מנהליים או לנקוט בכל הליך אחר על מנת להביא להריסת מבנים אלו בעוד שבחרה לעשות כן בעניין המבנה נשוא הצו כאן ולכן עומדת למבקש הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. לטענתו, הצו ניתן כמעשה נקמנות של ראש המועצה מכיוון והמבקש ובן משפחתו נמנים עם מתנגדיו של ראש המועצה, והדבר אף הביא להסכמת ראש המועצה למתן הצו במהלך ההתייעצות שהתקיימה בינו לבין יו"ר המשיבה. עוד נטען כי בתקופה הקרובה ניתן לקבל היתר לעבודות הבניה מכיוון ומדובר בקרקע בתחום תכנון עתידי לבניה לפי תכנית מתאר מאושרת מזה 3 שנים.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הבקשה בטענה כי לא מתקיימת אף עילה לפי חוק התכנון והבניה לביטול הצו שעה שמדובר בבניה ללא היתר, טרם הסתימה וטרם הפכה לעובדה מוגמרת, וכן הוסיף כי המבקש לא הוכיח את טענתו לאכיפה בררנית מה גם והצו ניתן ע"י המשיבה ולא ע"י ראש הרשות. עוד נטען כי אין יסוד לטענה כי ההיתר אמור להינתן בתקופה הקרובה שכן, אין עדיין תכנית מפורטת מאושרת מכוחה ניתן לקבל היתר ובעוד שהבניה הלא חוקית משבשת את ההליך התכנוני ע"י קביעת עובדות בשטח בניגוד להוראות התוכנית ותוכניות עתידיות.

המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית היא זו שמעוגנת בהוראת סעיף 238א לחוק התכנון והבניה שקובעת בין היתר כי יו"ר המשיבה רשאי לצוות על הריסת עבודות בניה שהוחל בהקמתן ללא היתר, במידה ולפי תצהיר של המהנדס של המשיבה, העבודות טרם הסתיימו והמבנה טרם אוכלס, וכי אותו צו יינתן אך לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית הרלבנטית.

אין מחלוקת כי עבודות הבניה נשוא הצו מבוצעות ללא היתר בניה. צו הריסה ניתן בהסתמך על מהנדס המשיבה לפיו העבודות טרם הסתיימו. קוימה התייעצות עם ראש הרשות המקומית עובר למתן הצו וזה הסכים למתן הצעה לפי התרשומת בכתב של יו"ר המשיבה המצורפת כנספח לתגובה מטעם המשיבה.

משכך, התקיימו כל התנאים שבסעיף 238א הנ"ל.

אציין כי גם טענתו של המבקש כי היתר הבניה בהישג יד דינה להידחות, שכן, ההליך התכנוני נכון להיום ידרוש פרק זמן לא קצר עד שניתן יהיה להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה, מכוח תכנית מפורטת, שטרם הוגשה ואושרה.

גם הטענה כי הצו ניתן בשל יריבות בין ראש המועצה המקומית לבין המבקש ובני משפחתו, דינה להידחות, שהרי הצו לא הוצא על ידי ראש הרשות המקומית אלא על ידי יו"ר המשיבה, כך, שאין כל זיקה בין הטענה זו לבין הגורם המוסמך ליתן צו זה.

יש להוסיף, לחובת המבקש, העובדה כי הוא המשיך בביצוע עבודות הבניה שלא כדין אף לאחר שניתן נגדו צו הפסקה מנהלי, שכן מצב הבניה כיום הוא השלמת עבודות שלד של קומה ראשונה, לעומת מצב הבניה במועד מתן הצו, שהיה בשלב של יציקת יסודות ( ראה תמונות שהוגשו וסומנו נ/1 ו- נ/2 ). הדבר מלמד על זלזול של המבקש בהוראות הדין וניסיון להביא לעובדות מוגמרות.