בב"נ 29874-07-15 ועדה מקומית לתכנון עמק חפר נ' מיכאלי ואח'

בפני בקשה לביטול צו הפסקה שיפוטי.

צו ההפסקה השיפוטי ניתן על ידי כב' השופטת הדס שיינרט ביום 15.7.15. בהחלטה נוספת מיום 20.7.15 עוכבה ההחלטה בעקבות הגשת בקשה לביטולו של הצו.

התקיים בפני דיון במעמד הצדדים ביום 17.8.15.

לטענת המבקש אין מקום למתן צו הפסקה שיפוטי. המבקש טוען כי לפני כ 3 חודשים ענייננו נדון בפני כב' השופטת שיינרט במסגרת הליך שבו הועדה המקומית עתרה לסעד של הפסקת עבודות וצו איסור שימוש.

המבקש טוען כי במסגרת בירור בקשת הועדה המקומית הצדדים הגיעו להסכמה לפיה :

"בהסכמת הצדדים מבוטלים הצווים שהוצאו בנוגע למבנה שמצוין בסעיף 2(א) לתגובת המשיבה לבקשה וזאת בכפוף לחתימת המבקש על התחייבות עצמית בגובה של 35,000 שח להמנע מעשיית שימוש במבנה האמר לצרכים של מגורים או משרדים" (ר' פרוטוקול מיום 8.3.15).

הסכמה זו ניתנה ביחס לאחד המבנים.

ביחס למבנה האחר ניתנה על ידי בית המשפט החלטה לגופו של ענין. במסגרת החלטה זו קבע בית המשפט :

"נוכח העובדה שהמבנה נראה כמבנה בהיתר, עובדה שלא צוינה כלל בבקשת המשיב במעמד צד אחד ובתגובותיה, ובשים לב למהות העבודות שבוצעו במנה, סבורני כי אין מקום להותרת הצווים על כנם ואני מורה על ביטולם. מובהר למבקש כי בהתאם להיתר שהוצא בשנת 1948 למבנה האמור, עליו להמנע מעשית שימוש במבנה לצרכי מגורים או משרדים"

המבקש מסתמך על החלטה זו ועל הסכמת הצדדים (אשר קבלה תוקף של החלטה) וטוען יי הועדה המקומית מושתקת מכח החלטות אלה לעתור לבית המשפט בבקשה ביחס לכך שאין להתיר איחסון במבנים אלה. המבקש אף טען כי נושא המחסנים עלה בדיונים בפני בית המשפט על אף שאין לכך תיעוד בפרוטוקול הדיון.

לגופו של ענין טענה בא כח המבקש מדוע יש לראות את השימוש שנעשה במבנים לאחסון (בין אם מדובר בשימוש עסקי) כשימוש מותר בהתאם להיתרים אשר ניתנו ביחס למבנים וכן התכניות החלות.

הועדה מצידה סבורה כי אין מקום לראות בהחלטת כב' השופטת שיינרט כהחלטה המונעת ו/או משתיקה אותה מלעתור בבקשה וזאת לאור קיומן של נסיבות חדשות לטענתה. הועדה טוענת כי לא יעלה על הדעת כי תפורש החלטת בית המשפט באופן המבוקש שהרי ככל שכך מתפרשים הדברים - הרי שבית המשפט הכשיר במבנה מבנה תעשייתי ו/או מסעדה וברור כי שימושים אלה אינם מותרים בהתאם להוראות ההיתר. על כן הועדה טענה כי עצם השימוש במחסנים לא נדון בפני בית המשפט ואין לראות את ההחלטה כרלוונטית בהליך זה.

לגופו של ענין טען בא כח הועדה כי על פי ההיתרים השימוש היחיד המותר הוא שימוש ללולים ולמחסן חקלאי ולכן יש לראות בשימוש כחורג.

לאחר שמיעת הצדדים בדיון ולאחר קריאת המסמכים שבפני אני סבורה כי יש להורות על ביטולו של הצו השיפוטי אשר ניתן. להלן נימוקי.

אני סבורה כי יש לקבל את עמדת המבקש בכל הנוגע למשמעותו והשלכתו של הדיון אשר התנהל בפני כב' השופטת שיינרט, להליך זה.

אציין כי הדברים האמורים נכונים לצו השפוטי אשר התבקש, והשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו ליתן סעד מסוג זה.

עיון במסגרת ההליך שהתנהל על ידי הצדדים בפני בית המשפט וכתבי הטענות אשר הוגשו מלמד כי במסגרת התגובה לביטול צו ההפסקה השיפוטי נטען כי השימוש שנעשה במבנים הוא שימוש של מחסנים. גם בתצהיר המבקש התומך בבקשה טען המבקש כי השימוש אשר נעשה במבנים הוא שימש של מחסנים (ר' למשל סעיפים 19,20,21, 13,14 לבקשה ולתצהיר התומך בה).