בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
|
20970-12-15
10/12/2015
|
בפני השופט:
יעקב דנינו
|
| - נגד - |
המבקש::
עאזם אלקדיים
|
המשיבה::
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום
|
| החלטה |
בהתאם להוראת תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.
המבקש טוען כי "אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי המבקש הינו בעל המבנה..." (ס' 4 לבקשה), וכי "הינו אחד הבעלים הרשומים של המגרש עליו בנוי הבית נשוא צו ההריסה" (ס' 2 לבקשה). בתצהירו הוסיף עוד המבקש כי הוא "רשום במנהל מקרקעי ישראל כאחד הבעלים של המגרש ביחד עם אחים שלי" (ס' 2 לתצהיר). ואולם, חרף טענתו בדבר קיומה של זכות בעלות במקרקעין, אין המבקש מצרף אסמכתא כלשהי בנדון.
בכל ההערכה, בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקש להצביע על זכות מוכרת, אך המבקש לא צירף כל ראיה בנדון.
לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. בהקשר זה ראה דברים מפורשים שנקבעו על ידי כב' הנשיא י. אלון:
"המערער לא מניח אפילו קצה טענה בדבר זכות נטענת בדין או כדין שיש לו כביכול בקרקע ובמבנה נשוא הצו. בהינתן זאת, לא הניח המערער תשתית כלשהי בבקשתו לביהמ"ש קמא כי המדובר כלל באדם "...הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מנהלי...".... די היה בכך, עפ"י מבחני הפסיקה, לדחות על הסף בקשה שהייתה מוגשת על ידו לביטול הצו. מקל וחומר שיש בנתון זה כדי נימוק כבד משקל נוסף לדחיית בקשתו לביטול הארכת מועד ביצוע הצו - אשר מלכתחילה לא היה כלל בר זכות לבקש את ביטולו" (ס' 13 לפסק הדין בעפ"א 25706-11-14 (מחוזי ב"ש) אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל). השווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי ב"ש) - פורסם במאגרים.
על פי הוראות תקנה 6 לתקנות, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.
זאת ועוד. המבקש אינו מציין האם ניתן למבנה היתר כדין, ומתוך שכך, אינו מוכיח כי קיימת בידו עילה לביטול הצו מכוח החלופה שעניינה "שהבנייה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין", כנקוב בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
באשר לחלופה האחרת הנקובה בסעיף 238א(ח), המחייבת הוכחה כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, טוען המבקש כי "המבנה קיים ומאוכלס מאמצע חודש יולי 2015, ופועל הוא להגשת תכניות בימים אלה על מנת להכשיר את המבנה" (ס' 7 לבקשה. כן ראה ס' 3 לתצהיר).
המבקש לא צירף כל אסמכתא מתאימה להוכחת טענתו בנדון.
לא ניתן להלום כי יבוא אדם ויעלה באופן אמורפי, נטול אסמכתאות, טענה המבקשת לקעקע תוקפו של צו הריסה מנהלי, ובכך יחפוץ כי ביהמ"ש יורה על ביטול צו ההריסה, אשר בהתאם להוראות החוק וההלכה הפסוקה, דחייתו או ביטולו יינתנו במשורה, רק במקרים בהם נמצא יסוד לטענה כי מתקיימת איזה מבין העילות המצומצמות הקבועות בדין לביטול הצו.