בב"נ 20137-04-15 ועדה מקומית לתכנון שומרון נ' ג'מאל ואח'

לפני בקשת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 כנגד המשיבים (המשיב 1 שהוא בעלי המקרקעין והמשיב 2 המשתמש בקרקע בפועל) בקשר לשימוש במבנה בגוש 11281 חלקה 34 בפורידיס.

מתצהיר פקח הוועדה, מר ניקולא חורי, המצורף לבקשה, עולה כי המדובר בקונסטרוקציית ברזל המקורה ברזנט בצורת חממה בשטח של כ- 150 מ"ר, המשמשת לצרכי עסק לשטיפת כלי רכב בשם "שטיפת רכב אל-גנאם" בניהול המשיב 2. על פי הבקשה, תחת כיסוי החממה עומדים על המקרקעין שני מבנים נוספים: מבנה יביל עשוי עץ בשטח 10 מ"ר וסככה.

עוד הוסבר בתצהיר, כי ביום 3.12.14 הוצא לבנייה צו הריסה מנהלי לפי סעיף 238א לחוק, אולם בעקבות מגעים שהתנהלו עם המשיבים, לבקשת ראש המועצה, הוועדה לא פעלה להריסת המבנה אלא אפשרה למשיבים לבצע את ההריסה בעצמם והתייחסה אל הבנייה כאילו נהרסה בפועל. על פי המוצהר, בביקור במקום ביום 31.3.15 התברר לפקח הוועדה כי "בתוך ה'חממה' נבנתה סככה נוספת ושהעסק לשטיפת רכבים ממשיך לפעול במקרקעין" (פס' 17 לתצהיר).

לטענת הוועדה פעילות עסק לשטיפת כלי רכב נעשית ללא קבלת היתר לפי דיני התכנון והבנייה או רשיון עסק ובלא אישור הרשויות, ובכלל זה המשטרה, שירותי כיבוי אש והמשרד להגנת הסביבה, עלולה לסכן את שלום הציבור ובטיחותו. הוועדה מצביעה גם על העדר אישור לחיבור לרשת החשמל ועל העדר ניקוז ביוב כנדרש.

מאחר שבשלב הנוכחי לא ניתן עוד לא הוציא צו הריסה מנהלי לפי סעיף 238א לחוק מבקשת הוועדה כי יוצא צו הפסקה שיפוטי.

הפעלת מתקן השטיפה בלא היתר מהווה, על פני הדברים, עבירה על חוק התכנון והבנייה ומשכך קמה לבית משפט זה סמכות מכח סעיף 239 לחוק. בנסיבות העניין, כאשר מדובר במתקן המופעל למטרות רווח תוך עבירה לכאורה על חוק התכנון והבנייה, שלא בהתאם לייעוד הקרקע וללא אישור המשטרה, שירותי הכבאות ויתר הרשויות, שוכנעתי כי יש מקום לצוות כמבוקש.

יחד עם זאת, ועל מנת ליתן בידי המשיבים סיפק להתארגן להפסקת השימוש, אני מורה כי הצו ייכנס לתוקפו בתוך 14 ימים מהיום, מבלי שיהיה בכך כדי להתיר או להכשיר כל שימוש האסור על פי חוק.

במאמר מוסגר אעיר כי הטריד אותי מכתבה של הוועדה למשטרת זכרון יעקב מיום 15.1.15 המצורף כנספח 7 לתצהיר. על פי המכתב, החתום על ידי מזכיר הוועדה, בביקורת מפקח הוועדה ביום 15.1.15, נמצא כי ההריסה נשוא צו ההריסה המנהלי בוצעה על ידי בעל הנכס. מכתב זה אינו משקף את הבסיס העובדתי לבקשה וככל הנראה אינו משקף את המציאות. הסבר מסוים לקושי זה הובא בפסקה 16 לתצהיר המפקח, אשר הסביר כי התנהלו מגעים בין הצדדים ונראה היה כי הגיעו להבנה שההריסה תבוצע על ידי המשיבים, ו"ביום 15.1.15 התייחסה המבקשת אל הבנייה כאילו נהרסה, על אף שהריסתה/פינוייה טרם הושלם". העובדה כי תחת ידה של הוועדה יצא מסמך רשמי המציג נתון עובדתי באופן שאינו משקף את המציאות הינה מטרידה וראוי כי לא תתרחש. לטובת הוועדה אניח כי מדובר בשגגה חד פעמית, אולם על הוועדה לוודא כי כך הם פני הדברים. באשר למצב הדברים בשטח, אניח כי הודעת הוועדה מיום 15.1.15 אינה משקפת את המציאות וכי ביום 31.3.15 וגם כיום המבנה עומד על תלו ונעשה בו השימוש המתואר בבקשה.

אני סבור כי אין בשגגה שיצאה מלפני הוועדה כדי לשנות לרעה את מצבם של המשיבים באופן כלשהו, ולו מן הטעם שעניינו של הצו המבוקש הוא איסור שימוש ולא בנייה. גם לו היה מתברר כי בשטח לא קיים מבנה וממילא לא נעשה בו שימוש כמתואר, כי אז במתן הצו לא היה נגרם למשיבים כל נזק באיסור השימוש.