בב"נ 19079-02-15 ועדה מקומית לתכנון עמק חפר נ' קוזלובסקי ואח'

1. בפניי בקשה למתן צו הפסקת עבודה, צו איסור שימוש חורג וצו מניעת פעולות, אשר הוגשה במעמד צד אחד, בהתאם לסעיפים 239 ו – 246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה, 1965 ( להלן: "החוק" ).

2. תנאי למתן צו בהתאם לסעיף 239 (א) לחוק, הנו שנעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש.

3. לאחר שעיינתי בבקשה, על צרופותיה, לא מצאתי כי נעשתה במקרה דנן עבודה או כי השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות, המהוות עבירה לפי סעיף 204 לחוק. העבודות המתוארות בתצהיר המפקח ובתמונות שצורפו לו הן עבודות גבס, צבע ונגרות, אשר על פניו נראות כעבודות שיפוץ פנימיות, שאינן טעונות היתר בניה. לא הופניתי לתוספת בניה כלשהי או לעבודה שבוצעה בקירותיו החיצוניים של המבנה. בהתאם לחומר שצורף לבקשה, טרם הוחל בשימוש חורג כלשהו במבנה נשוא הבקשה. בנסיבות אלו לא שוכנעתי כי בוצעה, לעת הזו, עבירה על חוקי התכנון והבניה ולפיכך אין בסיס להוצאת צו בהתאם לסעיף 239 לחוק.

4. סעיף 246 לחוק קובע כדלקמן:

" נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יושב ראש הועדה המחוזית או של יושב ראש הועדה המקומית, ובעיריה - של יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, או של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום (להלן - צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין".

5. בב"ש 3382/03 ( שלום ת"א ) פאר נ' יו"ר הועדה המקומית קרית אונו ( פורסם בנבו ), נדונה בהרחבה הסמכות להוצאת צו למניעת פעולות, בהתאם לסעיף 246 לחוק. בין היתר, נאמרו בהחלטה הדברים הבאים:

"צו בהתאם לסעיף 246 הנ"ל הוא חריג במסגרת הצווים הכלולים בפרק י' לחוק, ולאו דווקא בשל העובדה שהוא ניתן עוד לפני הרשעה. בפרק י' קיימים אמצעים נוספים אותם ניתן לנקוט אף שלא במסגרת הרשעתו של אדם ואף בטרם התקבלה הכרעה שיפוטית כי נעברה עבירה: כך צו הפסקה מנהלי על פי סעיף 224 לחוק, כך צו הריסה מנהלי על פי סעיף 238א לחוק, כך צו הפסקה שיפוטי על פי סעיף 239 לחוק. כל אלו הם צווים הניתנים ללא קשר להרשעה ואף ללא קשר להגשת כתב אישום או להגשת בקשה לקבוע כי נעברה עבירה. אולם המאפיין צווים אלו כי בפועל התבצעה, או החלה להתבצע, עבירה, על ידי מאן דהוא. מטרת אותם צווים היא להפסיק לאלתר את העבירה שבוצעה או מתבצעת. בגין אותה עבירה אמור להיות מוגש כתב אישום, כך שהצווים, מטבעם, הם זמניים עד להחלטת בית המשפט בנוגע לכתב האישום. לא כך צו למניעת פעולות. צו זה ניתן עוד בטרם בוצעה עבירה כלשהי " ( סעיפים 17-18 להחלטה, ההדגשות במקור ).

בהמשך אותה החלטה נקבע כי בשים לב לעובדה שהבקשה למתן צו למניעת פעולות מוגשת עוד טרם ביצוע עבירה בפועל, על בסיס קיום פעולות הכנה בלבד, יש מקום להחמיר בדרישות הנחוצות לצורך הפעלת הסמכות בה עסקינן.

באשר לשקול דעת בית המשפט, נאמר כי יש מקום לבחון קיומן של ראיות לכאורה, הן בנוגע לכך שמתבצעות במקרקעין פעולות הכנה לשימוש ללא היתר והן בנוגע לכוונת מבצע הפעולות. במילים אחרות, יש לבדוק האם ניתן ללמוד ולהסיק מכלל הראיות כי מבצע הפעולות לא יעצור בהן מעצמו עד שיקבל היתר אלא בכוונתו לגלוש לעבר פעולה שהיא בגדר עבירה ( סעיף 36 להחלטה ). שיקולים נוספים אותם שומה על בית המשפט לשקול כרוכים בבחינת מאזן הנזקים, התנהגות הצדדים, מידתיות, קיום סעד חלופי ושיהוי.

6. במקרה דנן, הראיות שצורפו לבקשה מצביעות לכאורה על כוונה להשתמש במבנה לצורך מעון למגורי קטינים בסיכון. אין מדובר בבית ספר או בגן, אליו מגיעים מדי יום הורים רבים, לצורך איסוף ילדיהם, אלא במקום האמור לשמש בית לחוסים, אשר יופנו אליו מאת משרד העבודה והרווחה. בהתאם להסכם השכירות שצורף, השוכר מסכים להשתמש במבנה לצורך מגורים בלבד ומתחייב כי המושכר לא ישמש כמשרד של העמותה. אין מדובר, אם כן, בשימוש מסחרי רגיל, כדוגמת המקרים המתוארים בפסיקה אליה הופניתי. נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, פועלות לשיטתי, כנגד הוצאת צו למניעת פעולות במעמד צד אחד.

7. לא זו עם זו, בהתאם לסעיף 5(3) לתקנות התכנון והבניה ( סדרי הדין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד ), התשמ"ג-1982, תנאי למתן צו מניעת פעולות במעמד צד אחד, הנו שמצהיר יפרט כי "יש לו יסוד סביר להניח שאם לא יינתן הצו לאלתר ומבלי להזמין את מי שביצע את פעולות ההכנה כאמור, יכביד הדבר הכבדה רבה על ביצועו של צו שעשוי להינתן על פי סעיפים 206 או 212 לחוק בשל העבירה שבבניה או בשימוש במקרקעין כאמור, או יסכל הדבר את ביצועו כליל, או ייגרמו נזק, הטרדה או הפרעה חמורים לציבור, וכן מה הוא היסוד להנחה כאמור" (הדגשות שלי – ה.ר.ש ).